בית המשפט העליון הורה היום (שישי) למדינה להציג עד סוף החודש תשובות מפורטות לשורת שאלות בנוגע לתוכנית גיוס החרדים. זאת לאחר שבתגובת המדינה ובמהלך הדיון בעתירות נחשף כי קיים פער משמעותי בין יעדי הגיוס למספר המתגייסים בפועל.
בית המשפט הדגיש את דחיפות הנושא והבהיר כי "בשים לב לחשיבות הנודעת לממד הזמן ולאופיין העובדתי-נקודתי של השאלות" לא יאשר בקשות הארכה מעבר למועד שנקבע - ה-30 בינואר.
בהודעה שהגישה המדינה "באישון-ליל קודם לדיון", כלשון בית המשפט, נמסר כי צה"ל נערך לקלוט בשנת הגיוס הנוכחית, המסתיימת ביוני 2025, כ-4,800 מתגייסים חרדים, ובשנה שלאחריה 5,760 מתגייסים. עוד נכתב בתשובת המדינה כי החל מיולי 2026 תהיה "ללא מגבלה על היקף המגויסים מנקודת מבטו של הצבא". במקביל, נחשף כי מספר תלמידי הישיבות שהגיעו לגיל גיוס וטרם גויסו עומד על כ-80,000 איש.
וכי למרות שהיעד לשנת הגיוס הנוכחית עומד על 4800 תלמידי ישיבות, בפועל התייצבו בלשכת הגיוס 916 בלבד.
במהלך הדיון נחשפו נתונים נוספים, לרבות הפער הקיים בין מספר הצווים הנשלחים לבין היקף המתגייסים בפועל.
"הנתונים שהוצגו מעוררים בשלב זה חשש כי המכסה שנקבעה לשנה הנוכחית, אף היא לא תושלם", כתבו השופטים בהחלטתם.
בהחלטתם דרשו השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ודוד מינץ מהמדינה להבהיר סוגיות מהותיות, בהן האם "מעתה ואילך יישלחו צווי גיוס לחייבי גיוס מן המגזר החרדי תוך התייחסות לנתוני גיל בלבד". כמו כן, ביקשו השופטים לדעת האם בכוונת המדינה להיערך למשלוח צווי התייצבות ללא הבחנה בשנת הגיוס הנוכחית, זאת על מנת שקביעת סדרי העדיפות בגיוס תעשה על סמך הנתונים האישיים של המועמד בלבד.
בנוסף, השופטים ביקשו מהמדינה להתייחס לצעדי אכיפה שננקטים. כך התבקשה המדינה להבהיר "באיזו מידה קיימת היערכות לשימוש באמצעי אכיפה שונים" כלפי מועמדים שלא מתייצבים לצו ראשון או לגיוס, כולל "בשלב ביקורת הגבולות".
בנוסף, השופטים ביקשו מהמדינה את עמדתה לגבי חייבי גיוס שלא נשלחים אליהם צווים, "האם הם ייכללו בגדר מי שיישלחו אליהם צווים החל בחודש יולי 2026?"
על רקע המלחמה המתמשכת, התבקשה המדינה להתייחס "לצעדים הנוספים שנעשים באשר למיצוי פוטנציאל המשרתים במילואים בעת הזאת, בשים לב לצרכי השעה".
העתירות בנושא הוגשו על ידי התנועה למען איכות השלטון, פורום חומת מגן לדמוקרטיה, ישראל חופשית ואמא ערה. בתום הדיון הודיעו השופטים כי יחליטו על המשך הטיפול בתיק לאחר קבלת התשובות מהמדינה.
תגובת העותרת, התנועה לאיכות השלטון: "בית המשפט העליון דורש מהמדינה סוף סוף לתת תשובות ברורות כיצד בכוונתה ליישם את חובת השוויון בנטל. נמאס מההתחמקויות וההתחכמויות - הגיע הזמן לתשובות אמיתיות ולמעשים בשטח. בזמן שצה"ל נלחם בחירוף נפש ומשפחות המילואימניקים קורסות תחת הנטל, לא נקבל יותר תירוצים ודחיות. נמשיך לעקוב מקרוב אחר תשובות המדינה ונוודא שהפעם, סוף סוף, יינתנו תשובות אמיתיות שיביאו לשוויון אמיתי בנטל".
העותרות מתנועת ״אמא ערה״: "בג״צ העניק לממשלה עוד זמן למשוך זמן, לגרור רגליים ולהימנע מביצוע המהלך המתחייב והמתבקש בזמן מלחמה: שליחת צווי גיוס לאלתר ל - 80,000 לוחמים פוטנציאליים. כל יום שעובר הוא יום נוסף שבו ילדינו הלוחמים נשחקים ומסתכנים בהגנה על המדינה, בעוד הקואליציה עוסקת בקומבינות פוליטיות שיגנו עליה מפני משבר ופירוק. אין סיבה להאמין כי המדינה תצליח לספק תשובות ראויות לשאלות שנשאלו כבר. אין לנו אמון ברצונה הכן והאמיתי לפעול לטובת חיילי צה״ל ואזרחי המדינה. זהו פשוט זמן נוסף להסתרת נתונים, עיוות המציאות וחקיקת חוק סרבנות ממוסד שמרבית אזרחי ישראל מתנגדים לו".
מנכ״ל תנועת "ישראל חופשית", אורי קידר, אמר על החלטת בגץ בעתירת התנועה לגיוס חרדים: "משמח לראות שגם השופטים מבינים שבדיוק כמו שטענו בעתירה, גרירת הרגליים ביחס לגיוס החרדים לא רק שלא מביאה לשום תוצאה, היא גם חסרת היגיון ולא צפויה להוביל לשום שינוי, כל עוד לא יהיו אמצעי אכיפה משמעותיים, בניגוד לכפפות המשי שבהן נהגו עד כה בצעירים החרדים המשתמטים מחובת הגיוס. כולנו ישראלים וכולנו משרתים. הגיע זמן שוויון.".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו