"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בג"ץ דן בהדלפת הסרטון משדה תימן: "הצילום שפורסם נערך באופן מגמתי"

פורום "בוחרים בחיים" עתרו לבג"ץ בדרישה לפתוח חקירה פלילית נגד מדליפי התיעוד בו חיילים נראים מתעללים לכאורה במחבלים: "עיתוי ההדלפה מסכן חיילים וחטופים" • טוענים לניגוד עניינים בצבא: "לא ייתכן שגורם החשוד ינהל את החקירה" • במדינה קראו לדחות את העתירה: "אין מדובר בחשיפת סודות צה"ליים"

,עודכן
0השמעה
תמונות החשודים בהתעללות בשדה תימן ששודרה ב"כאן" (ארכיון). צילום: מתוך שידור מכאן, ערוץ 33

בבית המשפט העליון מתקיים בשעה זו (רביעי) דיון בעתירת פורום "בוחרים בחיים" של משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית בעקבות הדלפת סרטון מפרשת שדה תימן.

העותרים, המיוצגים על ידי עו"ד ד"ר איתמר מירון, טוענים כי הסרטון שפורסם מבסיס שדה תימן נערך באופן מגמתי והציג לכאורה חיילי צה"ל מבצעים עבירות חמורות כלפי מחבלים פלשתיניים.

הדיון בבג"ץ על הדלפת הסרטון משדה תימן,צילום: אורן בן חקון

לטענתם, עיתוי ההדלפה, בעיצומה של הלחימה בעזה, גרם לנזק חמור בדמות פגיעה באמון הציבור במערכת הביטחון, סיכון חיי חיילים וחטופים, ופגיעה ביכולתה של ישראל להתמודד בזירה הבינלאומית. הפורום מביע חוסר אמון במנגנוני החקירה הקיימים וטוען לניגוד עניינים כאשר הצבא חוקר את עצמו, בטענה כי "לא ייתכן שגורם החשוד בהדלפה ינהל את החקירה".

בתגובה שהוגשה לעתירה, הבהירה המדינה כי כבר מתנהלת בדיקה מקיפה של הפרשה. לטענתה, אין מדובר בהדלפת מידע ביטחוני או בחשיפת סודות צה"ליים, אלא בהוצאת מידע מחקירת מצ"ח שעסקה בחשדות לעבירות אלימות במתקן הכליאה.

"עיתוי ההדלפה גרם לפגיעה באמון במערכות הביטחון". הדיון בבג"ץ על הדלפת הסרטון,צילום: אורן בן חקון

על פי המדינה, הבדיקה המתנהלת כוללת איסוף מסמכים, תשאול גורמים רלוונטיים, ביקורים במתקן הכליאה ובדיקות טכנולוגיות. כדי למנוע טענות לניגוד עניינים, הבדיקה מתבצעת על ידי קצין מצ"ח וקצין בכיר מהפרקליטות הצבאית שלא היו מעורבים כלל בחקירה המקורית.

המדינה מבקשת לדחות את העתירה על הסף בטענה שהיא מוקדמת, שכן הבדיקה עדיין בעיצומה, וטוענת כי העותרים יוכלו להגיש עתירה חדשה לאחר קבלת ההחלטות בנושא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר