"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המיקרופון של רה״מ צריך להיפתח לכולם
ראיון של ראש הממשלה הוא משאב ציבורי שאין להעניק באופן בלעדי לכלי תקשורת אחד, גם אם אותו כלי תקשורת נתפס כאוהד יותר
ראש הממשלה: הודיע על התקדמות במו"מ (ארכיון). צילום: מעיין טואף, לע"מ
דעה

המיקרופון של רה״מ צריך להיפתח לכולם

ראיון של ראש הממשלה הוא משאב ציבורי שאין להעניק באופן בלעדי לכלי תקשורת אחד, גם אם אותו כלי תקשורת נתפס כאוהד יותר

ד"ר אסף הראל
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

ראש הממשלה הוא איש פוליטי, אך משנבחר לתפקידו, הוא ראש הממשלה של כולנו: של תומכיו ושל מתנגדיו. ככזה, הוא איננו רשאי, במסגרת תפקידו הציבורי, להעניק ראיון בלעדי לערוץ מסוים ולהדיר את יתר ערוצי התקשורת. מדינה דמוקרטית מציידת את ראש הממשלה בדרכים מגוונות לעדכן את הציבור: נאומים בכנסת, מסיבות עיתונאים, .הודעות רשמיות ופרסומים ברשתות החברתית.

‎לראיון עם ראש הממשלה חשיבות דמוקרטית מיוחדת. הוא מאפשר לעיתונאי לשאול שאלות נוקבות ולחשוף בפני הציבור זוויות שונות. האינטראקציה החיה בין ראש הממשלה למראיין מנגישה לציבור נקודות מבט שראש הממשלה לא בהכרח היה חושף ביוזמתו. אמנם לא ניתן לחייב ראש ממשלה להתראיין אם אינו מעוניין בכך, אך משבחר להתראיין לכלי תקשורת אחד, אין הוא רשאי להפלות את האחרים.

ראש הממשלה נתניהו בראיון ליעקב ברדוגו, צילום: צילום מסך מתוך ערוץ 14

‎עיקרון זה קיבל חיזוק משמעותי בפסיקה תקדימית של בג"ץ, שחייבה את מפלגת מרץ לאפשר לערוץ 14 לסקר את מטה הבחירות שלה, למרות התנגדותה העקרונית. בג"ץ קבע כי סיקור מטה הבחירות הוא משאב ציבורי שמפלגה אינה רשאית למנוע גישה אליו, וכי ההגנה על חופש הביטוי הפוליטי של מפלגה אינה יכולה לדרוס את זכות הגישה החופשית למידע ציבורי.

‎בדומה למפלגה, ראש הממשלה הוא בבחינת "אישיות דו-מהותית": כאדם פרטי, הוא נהנה מחופש פעולה אישי ומחופש המצפון שלו. אולם כאיש ציבור חלות עליו חובות מיוחדות הנובעות ממעמדו הציבורי. ראיון של ראש הממשלה הוא משאב ציבורי שאין להעניק באופן בלעדי לכלי תקשורת אחד, גם אם אותו כלי תקשורת נתפס כאוהד יותר.

‎עם זאת, על אף שלבג"ץ יש את הכלים המשפטיים לעשות כן, ספק אם בג"ץ ייתן צו עשה נגד רוה"מ המחייב אותו להתראיין באופן שוויוני בפני כלי התקשורת. בין השאר מכיוון שהמסרים מראיון בלעדי ממילא מהדהדים בכל כלי התקשורת, וכן בשל הקושי לכפות אינטראקציה אישית. עם זאת, ראוי שראש ממשלה המחליט להתראיין יעשה זאת באופן שוויוני מול כל גופי התקשורת הגדולים.

ד"ר אסף הראל, צילום: Amos Bar-Zeev

בחברה דמוקרטית, תפקידם של עיתונאים לשאול שאלות קשות, תפקידו של ראש הממשלה להשיב בשקיפות, והציבור הוא שיכריע בסופו של דבר.

-----------------------------------------------

‎הכותב הוא ד"ר למשפטים, מרצה בכיר במרכז האקדמי פרס ומרצה מן החוץ באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת בר-אילן, יועץ במשרד עורכי הדין וייס-שוורץ-קידר, לשעבר עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה ומחבר הספר "גופים ונושאי משרה דו-מהותיים"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...