"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ארגוני ימין בדרישה: לחשוף את מספר המקרים בהם סירבה היועמ"שית להעניק ייצוג משפטי לממשלה
לטענת אותם ארגונים הבקשה הוגשה על רקע טענות חוזרות מצד רה"מ וגורמים בכירים נוספים במערכת הפוליטית לפיהן היועמ"שית נוקטת בגישה לעומתית כלפי הממשלה • בקשת חופש המידע לא נענתה במועד, והארגונים נאלצו לעתור לבית המשפט המחוזי, שקבע כי יתקיים דיון בנושא
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. צילום: יהודה בן יתח

ארגוני ימין בדרישה: לחשוף את מספר המקרים בהם סירבה היועמ"שית להעניק ייצוג משפטי לממשלה

לטענת אותם ארגונים הבקשה הוגשה על רקע טענות חוזרות מצד רה"מ וגורמים בכירים נוספים במערכת הפוליטית לפיהן היועמ"שית נוקטת בגישה לעומתית כלפי הממשלה • בקשת חופש המידע לא נענתה במועד, והארגונים נאלצו לעתור לבית המשפט המחוזי, שקבע כי יתקיים דיון בנושא

אלינור שירקני-קופמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בית המשפט המחוזי קבע דיון בעתירה שהוגשה נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בנוגע לבקשת חופש מידע שלא נענתה על ידה.

העתירה, שהוגשה על ידי ארגון "חותם" וארגון "בוחרים במשפחה", ביקשה לקבל נתונים אודות מספר המקרים בהם סירבו היועצים המשפטיים לממשלה בשבע השנים האחרונות להעניק ייצוג משפטי למשרדי הממשלה בעתירות לבג"ץ.

טענות חוזרות מצד רה"מ כי "היועמ"שית נוקטת בגישה לעומתית", נתניהו (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

לטענת אותם ארגונים, בקשתם הוגשה על רקע טענות חוזרות מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו וגורמים בכירים נוספים במערכת הפוליטית לפיהן היועמ"שית נוקטת בגישה לעומתית כלפי הממשלה. מטרת הבקשה הייתה לבחון אם חל שינוי משמעותי במספר המקרים בהם נמנע ייצוג משפטי לממשלה תחת כהנותה של בהרב-מיארה, בהשוואה לקודמיה בתפקיד.

על פי חוק חופש המידע, יש להשיב לבקשות מסוג זה תוך 30 יום, עם אפשרות הארכה של 60 יום נוספים. לאחר שחלף המועד ולא התקבל המידע המבוקש, הוגשה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי באמצעות עו"ד אריאל דוד אפללו.

היועצת המשפטית לממשלה עו''ד גלי בהרב-מיארה, צילום: אורן בן חקון

בית המשפט הקציב שבועיים למתן תגובה, אולם משרדה של היועמ"שית הגיש את תגובתו באיחור, וביקש לדחות את העתירה על הסף. בית המשפט המחוזי קבע כי יתקיים דיון בנושא.

בארגון "חותם" הגיבו: ״התנהלות היועמ"שית מעלה תהיות קשות. הציבור זכאי לדעת האם אכן חל שינוי דרמטי בגישת הייעוץ המשפטי לממשלה תחת כהנותה של בהרב-מיארה".

מטעמה של היועצת המשפטית לממשלה נמסר כי התגובה תועבר לבית המשפט כפי שנקבע בהחלטה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...