אחרי הסאגה של החיפוש אחר ענבל אור, הרשיעה שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דנה אמיר, את יזמית הנדל"ן בעבירות על חוק המע"מ, פקודת מס הכנסה, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות ועבירות על חוק הגנת הצרכן.
הרשעתה כוללת עבירות כלפי לקוחות, כלפי בנקים וגם עבירות מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. גזר הדין יינתן במועד אחר.
כזכור אתמול אור לא היתה בבית. וכאשר אחד החוקרים הצליח לאתר מספר טלפון שאינו המספר הרגיל שלה, בלש יצר איתה קשר והיא ענתה לשיחה אולם בשיחה היא אמרה שהדיון הזה אינו קשור אליה, לא שיתפה פעולה, נשאלה היכן היא ולא שיתפה פעולה, ואמרה דברים לגבי היעדר סמכותה של מדינת ישראל, דברים ששמענו לא אחת במהלך ניהול המשפט.
השופטת דנה אמיר הוציאה צו הבאה נוסף ללא שחרור, ובשעות אחר הצהריים איתרו אותה בבאר שבע והיא נעצרה והובאה היום לבית המשפט.
כתב האישום המקורי הוגש נגד אור בשנת 2019, כאשר כשנתיים לאחר מכן הוגש כתב אישום מתוקן, הכולל 15 סעיפים המפרטים את מנגנוני המרמה וההונאה בהם השתמשה אור באופן שיטתי.
לפי האישומים, אור יצרה מבנה חברות מורכב שכלל את "אור סיטי", "מרום סיטי", "גריני סיטי" ו"אור בקונגרס", בין היתר, במטרה להסתיר עסקאות ולהתחמק מתשלומי מע"מ בסך כולל של 11.4 מיליון שקלים.
על פי כתב האישום, בין השנים 2008-2016 אור ניצלה את אמונם של מאות רוכשי דירות בקבוצות רכישה שונות שיזמה, וגרפה מהם כספים תוך התחמקות ממסירת מידע קריטי על מצב העסקאות ונתונים נוספים שהיו עשויים להובילם להחלטות שונות.
המשפט, שנמשך שנים, התאפיין בהתנהגות חריגה מצדה של אור, אשר הכחישה את האישומים באופן נחרץ, לעיתים תוך יצירת מהומות. במהלך מספר דיונים, אור התפרצה בצעקות ואף עזבה את אולם הדיונים בצורה הפגנתית. היא הגיעה לדיונים באיחור או אף נעדרה, מה שהוביל את בית המשפט לשלוח ניידת משטרה להביאה – אך זו לא הצליחה לאתר אותה. מעבר לכך, אור ניסתה לפסול את השופטת אמיר מספר פעמים ואף העלתה טענות שהמדינה היא שצריכה לעמוד לדין במקומה.
בדיונים אחרים, אור החלה לשיר תוך כדי קריאת מסמכים באולם, מה שהוביל להרחקתה באופן זמני. התנהגותה החריגה והפגנתית רק חיזקה את דעת בית המשפט כי מדובר בהתנהלות מזלזלת ולא מקבלת את אחריותה.
כתב האישום המתוקן חשף מערכת שיטתית ומתוחכמת של פעולות מרמה והונאה. אחת הדוגמאות הבולטות היא פרויקט "צ'לנוב", בו הורו ללקוחות להעביר כספים לחשבון חברת "מרום סיטי" ולא לחשבון נאמן הפרויקט – פעולה שהובילה להעברת 1.93 מיליון שקלים במרמה לחשבון החברה. פרויקטים נוספים כללו דיווחים שקריים של הכנסות והסתרת עסקאות, כאשר היקף העסקאות שלא דווחו הגיע לכ-81.3 מיליון שקלים.
נוסף על כך, אור הואשמה בשימוש בכספי החברה למימון רכישות פרטיות בהיקף של כ-934 אלף שקלים, ובמקרה נוסף זויפו מסמכים בנקאיים על ידי אור ועובדיה במטרה להמשיך לפעול למרות חריגה ממסגרת האשראי.
סירבה לייצוג משפטי
מתחילת ההליך בבית המשפט אור לא לקחה לעצמה ייצוג משפטי, בכלל זה סירבה לייצוג של סנגוריה ציבורית, ופעלה לייצג את עצמה; זאת לעיתים תוך הפרעה לניהולם התקין של דיונים או היעדרות מהם. הפרקליטות סמכה ידיה בעניין זה על החלטות רבות ומנומקות של בית המשפט לאורך ההליך, הנוגעות להיבטים של היעדר הייצוג ושמיעת דיונים בהיעדרה של הנאשמת. בפסק הדין התייחס ביהמ"ש לעניין זה ואמר כי התרשם כי התנהלותה של אור הייתה מניפולטיבית.
כן יוזכר כי לפסק דין זה קדמו בפרשה זו, במסגרת הסדרי טיעון, הרשעת חמש חברות (תאגידים) שהיו בשליטת אור ועברו הליכי פירוק, והרשעת טלי חיו, לשעבר העוזרת האישית של אור, בעבירות של זיוף ומרמה. חיו נידונה לארבעה וחצי חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות. כן הורשע, במסגרת הסדר טיעון, דרור גלעדי, סמנכ"ל הכספים בחלק מהחברות של אור, בעבירות של מע"מ, מס הכנסה, זיוף ומרמה וזאת לאחר שבמהלך ההליך הפך לעד מדינה בפרשה. גלעדי נידון לתשעה חודשי מאסר שרוצו בדרך של עבודות שירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו