"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
היועמ"שית לבג"ץ: אין להתערב בהחלטת רה״מ לפטר את גלנט
בתגובה לעתירה שהוגשה נגד פיטורי גלנט מסרה המדינה כי החלטת נתניהו נבעה ממשבר אמון מתמשך ומהתנגשויות בעמדות בין רה"מ לשר הביטחון בנוגע לנושאים ביטחוניים ומדיניים, אשר מנעו מהממשלה לתפקד כראוי • יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא: "היועמ"שית מעבירה מסר מטריד לנבחרי הציבור.לא יתכן שהיא תיתן לכך יד"
נתניהו ובהרב מיארה. צילום: אורן בן חקון והרצי שפירא

היועמ"שית לבג"ץ: אין להתערב בהחלטת רה״מ לפטר את גלנט

בתגובה לעתירה שהוגשה נגד פיטורי גלנט מסרה המדינה כי החלטת נתניהו נבעה ממשבר אמון מתמשך ומהתנגשויות בעמדות בין רה"מ לשר הביטחון בנוגע לנושאים ביטחוניים ומדיניים, אשר מנעו מהממשלה לתפקד כראוי • יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא: "היועמ"שית מעבירה מסר מטריד לנבחרי הציבור.לא יתכן שהיא תיתן לכך יד"

אמיר אטינגראבי כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

המדינה מסרה היום (חמישי) את תגובתה לבקשות לצו ביניים בנוגע להחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר את שר הביטחון יואב גלנט מתפקידו, ולמנות את השר ישראל כ”ץ כממלא מקומו.

יוני ריקנר

בתגובה שהוגשה מטעם הפרקליטות, טוענת המדינה שאין עילה משפטית המצדיקה את התערבות בית המשפט בהחלטת נתניהו, זאת בהתאם לפסיקות קודמות, בהן נקבעה סמכותו הרחבה של ראש הממשלה לשנות את הרכב הממשלה לצורך קידום יכולת הממשלה לתפקד כראוי.

המדינה הסבירה כי החלטת נתניהו לפטר את גלנט נבעה ממשבר אמון מתמשך ומהתנגשויות בעמדות בין ראש הממשלה לשר הביטחון בנוגע לנושאים ביטחוניים ומדיניים בליבת פעילות הממשלה, אשר מנעו מהממשלה לתפקד כראוי. בתגובה הודגש כי במסגרת פסיקות בג”ץ בעבר, נקבע כי לראש הממשלה שיקול דעת רחב בהעברת שרים מתפקידם במקרים בהם הדבר נדרש לשם שמירה על תפקוד ממשלה תקין ומימוש יעדי המדינה.

גלנט ונתניהו על רקע ציר פילדלפי. "חילוקי דעות מהותיים", צילום: .

בתגובה, ביקשה המדינה לדחות את הבקשות לצו ביניים, וטענה כי מאזן הנוחות נוטה בבירור נגד מתן הצו. זאת מאחר ועיכוב ההחלטה עלול לפגוע ביציבות הממשלה ולהשאיר את מערכת הביטחון ללא מנהיגות ראויה, מה שמדגיש את הצורך במינוי מיידי של שר ביטחון חדש בנסיבות הביטחוניות הקיימות.

ההחלטה על מינויו של כ”ץ לתפקיד שר הביטחון הותנתה בקבלת אישור הכנסת, הצפויה להתכנס בהקדם לאישור המינוי.

בתוך כך גם היועמ"שית בהרב-מיארה הוציאה היום הודעה לבג"ץ כי "אין להתערב בהחלטת רה"מ לפטר את גלנט.

יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד ד"ר אליעד שרגא, צילום: אורן בן חקון

יו"ר התנועה, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, אמר בנושא: "היועמ"שית מעבירה מסר מטריד לנבחרי הציבור. לא ייתכן שנושא משרה בכיר ימצא עצמו מודח בשל נאמנותו לשלטון החוק וניסיונו ליישם את הנחיות היועצת המשפטית, והיא תיתן לכך יד. במקום להגן על שר שפעל לקיום החוק והפסיקה, היועצת בוחרת להגן על החלטה שמטרתה לקדם את המשך ההשתמטות משירות צבאי בניגוד לפסיקת בג"ץ. אנו קוראים ליועצת המשפטית לממשלה לשקול מחדש את עמדתה ולהגן על שלטון החוק, במיוחד כשמדובר בהחלטה שמסכנת את ביטחון המדינה בעיצומה של מלחמה".

לוחמי צה"ל בפעילות מבצעית., צילום: דובר צה"ל

בעתירה שהוגשה יחד עם "פורום חמת מגן לישראל" ו"משמר הדמוקרטיה" נטען כי ההחלטה על פיטורי גלנט בעיצומה של המלחמה נובעת משיקולים זרים שמטרתם לקדם את חוק הפטור מגיוס ולשמר את הקואליציה. "החלפת שר ביטחון מנוסה בעל 35 שנות שירות צבאי בשר ללא רקע ביטחוני משמעותי, בשעה שמדינת ישראל ניצבת תחת איום רב-זירתי חסר תקדים, מהווה פגיעה חמורה בביטחון המדינה".

לדברי העותרים ישנם פגמים משפטיים בהחלטה, ביניהם: חשש לפגיעה ביכולת הממשלה לתפקד כראוי כרשות המבצעת. שיקולים זרים ופוליטיים, בניגוד לפסיקה בנושא, עלולים לפגוע קשות באמון הציבור במערכת הביטחון ובהגשמת יעדי המדיניות.

חרדים סמוך ללשכת הגיוס, צילום: אורן בן חקון

עוד הוסיפו כי יש ניגוד עניינים חריף של ראש הממשלה הנראה כמעדיף את הישרדותו הפוליטית על פני צורכי הביטחון, ומהווה איום משמעותי על תפקוד הממשלה כראוי. נושא זה מחייב בחינה מעמיקה על מנת להבטיח יכולת תפקוד אחראית ושקופה לטובת האזרחים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...