"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המשנה ליועמ"ש דורש תשובות בסוגיית נציב שירות המדינה: "מדוע הממשלה מתנגדת להליך תחרותי?"

הממשלה הודיעה לבג"ץ על תיקון ההחלטה להליך מינוי נציב שירות המדינה - ונתקלה במכתב מד"ר לימון • המכתב מעלה שאלות מהותיות, בין היתר - מדוע הממשלה לא מוכנה לאפשר למועמדים נוספים להתמודד לתפקיד?

,עודכן
0השמעה
חברי הממשלה במליאת הכנסת (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, פנה היום למזכיר הממשלה בדרישה להבהרות בנוגע להליך החדש המוצע למינוי נציב שירות המדינה - זאת לאחר שהממשלה הודיעה לבג"ץ על כוונתה לתקן את החלטתה הקודמת בנושא.

במכתבו, מעלה ד"ר לימון שתי שאלות מהותיות: מדוע דוחה הממשלה את ההצעה להקים ועדת איתור, ומדוע היא אינה מוכנה לקיים הליך תחרותי כלשהו שיאפשר למועמדים שונים, לרבות כאלה שלא סומנו מראש על ידי ראש הממשלה, להגיש את מועמדותם לתפקיד.

דורש תשובות. המשנה ליועמ"ש גיל לימון,צילום: אורן בן חקון

על פי המכתב, הממשלה מתכוונת להביא מחר לאישור הצעה להקמת ועדת מינויים מיוחדת, בראשות השופט בדימוס חנן אפרתי. ואולם, לטענת המשנה ליועמ"ש, ההצעה החדשה נמנעת מהסדרה קבועה של דרך מינוי הנציב ואינה מציעה מנגנון תחרותי ופתוח כלשהו לבחירתו.

"בשים לב לחשיבותו הייחודית של הליך בחירת נציב שירות המדינה, נדרש להקפיד על הליך מנהלי סדור", כותב ד"ר לימון, ומדגיש כי החלטת ממשלה לשוב ולמנות את הנציב בדרך של החלטה אד-הוק "צריכה להיתמך בטעמים כבדי משקל".

יצוין כי הפנייה מגיעה על רקע החלטת הממשלה הקודמת, שביקשה לאפשר לראש הממשלה לבחור את הנציב בכפוף לבדיקת טוהר מידות בלבד, ללא בדיקה של התאמה, כישורים או ניסיון מקצועי. החלטה זו נתקלה בביקורת משפטית חריפה והובאה לפתחו של בג"ץ.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה,צילום: גדעון מרקוביץ'

למרות התנגדות המשנה ליועמ"שית, הממשלה תאשר את ההצעה לתיקון החלטה בנוגע להליך מינוי נציב שירות המדינה. נציב שירות המדינה ייבחן באמצעות ועדת מינויים מיוחדת בנציבות שירות המדינה בראשות שופט בדימוס, כפי שמונה נציב שירות המדינה המכהן פרופ' הרשקוביץ, ולא בדרך של ועדת איתור ["הליך תחרותי"] שאינה עולה בקנה אחד עם החוק שקבע שלא תחול על מינויו של הנציב חובת מכרז ולפיכך מעולם לא מונה נציב בדרך זו. ההחלטה עולה מחר לאישור הממשלה בהמשך להודעה שמסרה הממשלה לבג"צ ביום ה-28 באוקטובר, ולהודעת היועצת המשפטית לממשלה מהיום לבג"ץ. יש לציין כי הממשלה העלתה את נימוקיה נגד ועדת איתור בדיון מעמיק שקיימה כבר ביום 30 ביוני 2024.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר