"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היועמ"שית טענה להשתלטות על שוק התקשורת - ח"כ בוארון: האם נעשתה בדיקה לפני שהזדרזת לטעון כך?

בהרב-מיארה מתנגדת להצעת החוק שמעבירה את מימון התאגיד מאגרות רכב לתקציב המדינה • "יהיה תלוי בשביעות רצון הממשלה" •

,עודכן
0השמעה
ח"כ אביחי בוארון. צילום: אורן בן חקון

היועצת המשפטית לממשלה התנגדה היום (ראשון) להצעת החוק לשינוי תקציב תאגיד השידור הציבורי, וטענה כי היא פוגעת באופן קשה בעצמאות התאגיד ובתפקודו התקין.

בניין התאגיד בגבעת שאול,צילום: אורן בן חקון

ההצעה, שהגיש ח"כ אביחי בוארון מהליכוד ועברה היום בוועדת השרים לחקיקה, מבקשת להעביר את מקור המימון העיקרי של התאגיד מאגרות רישיון רכב לתקציב בלתי קבוע מתקציב המדינה, ולהעביר את סמכות אישור התקציב ממועצת התאגיד לממשלה.

לעמדת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, ההצעה תיצור מצב בו התאגיד יהיה תלוי בשביעות רצון הממשלה ובאישורה למימוש מדיניותו. "נוכח תפקידיו המיוחדים של תאגיד השידור הציבורי ומרכזיותו בחברה דמוקרטית, יש חשיבות מיוחדת לעצמאותו", כתבה והזהירה כי "אם ייקבע תקציב התאגיד במסגרת תקציב המדינה, הוא יהיה חשוף להפחתות ולתוספות תקציביות ייעודיות ורוחביות".

בהרב־מיארה. "בעקבות החוק המוצע התאגיד יהיה תלוי בשביעות רצון הממשלה",צילום: ללא קרדיט

בהרב-מיארה הדגישה כי גם אם יש צורך בהתמודדות עם נטל תקציבי בעת מלחמה, אין זו סיבה מספקת לשינוי מבני כה יסודי במבנה השידור הציבורי. היא ציטטה מקביעת בג"ץ לפיה "עיקר חשיבותו של השידור הציבורי נעוצה ביכולתו לשדר חדשות ואקטואליה", והזהירה מפני פגיעה בחופש הביטוי הפוליטי.

ח"כ אביחי בוארון הגיב לדברי היועמ"שית: "הצעת החוק לא באה להשתלט על השידור הציבורי, ולפגוע בעצמאותו, ובוודאי לא לפגוע בחופש הביטוי ובדמוקרטיה".

"האם נעשתה בדיקה על ידכם לגבי אופן המימון של תאגידי שידור ציבוריים ברחבי העולם לפני שהזדרזתם לטעון כי החקיקה פוגעת בחופש העיתונות והביטוי? האם תחנת גלי צה״ל איננה כלי תקשורת עצמאי על אף שתקציבה מוסדר במסגרת תקציב משרד הביטחון?"

"לא ראיתי בחוות הדעת שום הסבר ראוי או הוכחה עובדתית כיצד העברת תקציב התאגיד לספר התקציב של מדינת ישראל פוגע בדמוקרטיה. ועוד לא דיברנו על הפריווילגיות הבלתי מובנת ויוצאת הדופן העולה מהתנהלות קלוקלת שכזו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר