זהות כפולה: האישה שחיה 70 שנה בשם לא נכון

אישה שנולדה ברומניה לאחר השואה גילתה בגיל מאוחר כי מי שגידל אותה אינו אביה הביולוגי.

רק עכשיו, כאשר היא בשנות ה־70 המאוחרות לחייה, החליטה כי יוכר שמה המקורי מתעודת הלידה, כדי לקבל אזרחות רומנית. לאחר שהמדינה סירבה, היא ביקשה מבית המשפט שיורה על הכרת שמה, ובית המשפט קבע בפסק דין כי האישה תוכל להשתמש בשם הרשום בתעודת הלידה שלה, אף כי לא ניתן יהיה לשנות את הפרטים במרשם האוכלוסין בישראל.

אמה של המבקשת, ניצולת שואה, התחתנה עם אביה הביולוגי של המבקשת זמן קצר אחרי תום המלחמה. ב־1957 נולדה האישה ברומניה. כשהיתה כבת שנה וחצי נישאה אמה בשנית לגבר אחר, אף הוא ניצול שואה, שגידל אותה כאביה לכל דבר ועניין.

בגיל 6 עלתה המשפחה לישראל עם אשרת מסע בלבד, ובמהלך תהליך העלייה נרשמה הילדה בשם חדש, בהתאם לשם משפחתו של אביה המגדל. לדבריה, במהלך השנים היא לא ידעה דבר על זהותה האמיתית, עד שבגיל 11 וחצי, במהלך ביקור ברומניה, גילה לה קרוב משפחה בסוד שמי שהיא חשבה לאביה אינו אביה הביולוגי. "רק ב־1968, בביקור ההוא ברומניה, שכנה סיפרה לי בסוד שמי שחשבתי לסבי הוא אבא שלי", תיארה האישה את הרגע שבו נחשפה האמת בפניה.

לדבריה, במהלך השנים נחשפו מסמכים ותמונות מהתקופה שבה היתה אמה בהיריון, והיא החלה להבין את הסיבה להבדל בין שמה הרשום ברומניה לבין השם שקיבלה בישראל לאחר העלייה. כאשר פנתה לשלטונות ברומניה כדי לקבל אזרחות רומנית, התגלה לה כי השם המופיע בתעודת הלידה אינו תואם את השם הרשום בארץ. בבית המשפט טענה שאין לה אינטרס כספי כלשהו בתוצאה המשפטית, ומטרת הבקשה היא להבטיח תיאום בין הרשומות השונות לצורך קבלת אזרחות רומנית, ולא כדי לשנות את המרשם בישראל.

בא־כוח היועץ המשפטי לממשלה התנגד לבקשתה של האישה. לטענתו, השם הרשום במרשם האוכלוסין הוא ראיה לכאורה לנכונותו, והמבקשת לא סיפקה כל מסמך ציבורי שיצביע על אי־נכונות הנתונים הרשומים. נוסף על כך טענה המדינה כי לא הוצגו די הוכחות או תעודות המאששות את טענות המבקשת לגבי זהותה האמיתית, זאת אף שגם הדוד הגיע להעיד בבית המשפט ואישר את גרסתה.

בסיכומו של דבר החליטה השופטת חגית מטלין לקבל את הבקשה. בפסק הדין ציינה כי העדויות שנשמעו היו אמינות וכי הראיות שהוצגו תומכות בגרסת המבקשת.