"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לאחר אזהרת היועמ"שית: בג"ץ בוחן את אופן מינוי נציב שירות המדינה
היועמ"שית הזהירה את הממשלה מפני מינוי לא חוקי של נציב המדינה שיפגע במקצועיות השירות הציבורי • בג"ץ יתכנס על מנת לבחון את הליך המינוי • בהרב-מיארה: "המינוי עלול להיות פוליטי, ללא דרישות סף מקצועיות"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. צילום: אורן בן חקון
ישיר

לאחר אזהרת היועמ"שית: בג"ץ בוחן את אופן מינוי נציב שירות המדינה

היועמ"שית הזהירה את הממשלה מפני מינוי לא חוקי של נציב המדינה שיפגע במקצועיות השירות הציבורי • בג"ץ יתכנס על מנת לבחון את הליך המינוי • בהרב-מיארה: "המינוי עלול להיות פוליטי, ללא דרישות סף מקצועיות"

לידור סולטן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בג"ץ יתכנס היום (שלישי) לדיון בעתירה כנגד החלטת הממשלה הנוגעת להליך מינוי נציב שירות המדינה. הדיון ישודר בשידור חי.

הדיון, בראשותם של השופטים סולברג, יצחק עמית ודפנה ברק-ארז, יתקיים לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה טענה כי החלטת הממשלה לאפשר לראש הממשלה לבחור נציב שירות מדינה לפי שיקול דעתו האישי, ומבלי שיידרש לעמוד בתנאי סף מקצועיים כלשהם.

השופט נועם סולברג, צילום: אורן בן חקון

עו"ד גלעד ברנע מצוות העתירה טוען כי הממשלה אינה יכולה לפעול בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה ומסביר: "אם רוצים לפרק את המשפט המנהלי אפשר לדבר על זה, אבל כרגע זה המשפט המנהלי הישראלי. אין לממשלה את החירות שכשלא בא לי, אני לא אעשה זאת. מדובר באופן שיטתי בו הממשלה פועלת בניגוד ליועצת המשפטית לממשלה, אנחנו רואים זאת פעם בשבוע".

עו"ד גלעד ברנע, צילום: יואב ארי דודקביץ

עו"ד ברנע הוסיף כי במקרה של משרה זו, בנקודת הזמן הנוכחית, יש להחיל כלל חדש המונע הכשרת אדם עם זיקה פוליטית לתפקיד. לדבריו, "כאשר הממשלה פועלת בצורה לא חוקית יש לנו יועצת משפטית שצריכה להתייחס לכך, וגם בית המשפט צריך להתייחס לכך. אנחנו מדברים על מינוי בכיר בשירות הציבורי כאשר הפרמטרים להצבה הם כשירות וטוהר מידות. המשפט הישראלי הבסיסי ביותר בא ואומר שבכל תפקיד יש לבדוק הן כישורים והן טוהר מידות, למעט שבעת התפקידים החריגים. הממשלה פועלת למעשה בניגוד לדין המנהלי הישראלי כשהיא עושה כן".

השופט נעם סולברג: ״אילו הוועדה הייתה בוחנת את הכשירות המקצועית, הייתם מגישים את העתירה?״

עו״ד ברנע: ״קודם כל תלוי מי חברי הוועדה ומי ממנה את חבריה. אם היא תמנה רוב של מנכ״לים שנתונים למרותה של הממשלה, זה לא יהיה יעיל. הרכב הוועדה קריטי ודרמטי״.

עו״ד רותם בבלי דביר, באה כוחה של התנועה לאיכות השלטון: ״השינוי שנעשה נעשה בחוסר סבירות קיצוני. המשמעות וההשלכות הן היא שאדם לא מתאים יוכל לעמוד בראש תפקיד ציבורי מהותי וישפיע על המדינה כולה. אם האדם הלא מתאים ייבחר בהליך הלא מתאים לתפקיד, המשמעות היא פוליטיזציה של השירות הציבורי״.

אמש אמרה היועצת המשפטית לממשלה, כי החלטת הממשלה מהווה סטייה מהותית מהליך מינוי נציבים בעבר, שהיה כפוף לבחינה מעמיקה של כישוריו וניסיונו של המועמד על ידי ועדת המינויים.

בהרב-מיארה הדגישה כי מדובר בצעד שפוגע במעמד המקצועי של השירות הציבורי, והוסיפה כי ההליך החדש יאפשר לדרג הפוליטי למנות נציבים באופן שעשוי להיחשב כפוליטי יותר מפעם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...