ילד של אימא: תבעה גירושים בשל רצון בעלה להמשיך לחיות בבית אמו

אישה עזבה את הבית ותבעה גירושים בשל רצונו של בעלה להמשיך לחיות בבית אמו. בית הדין הרבני בתל אביב העניק לה את כתובתה, בסכום של 40 אלף שקלים.

לפי התביעה שהוגשה, האישה טענה כי הגורם העיקרי לגירושים היה הקשר החריג של הבעל עם אמו, מה שהוביל לחוסר יכולתו לקיים את דברי התורה "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו". לדבריה, במהלך חמש שנות נישואיהם הראשונות השניים התגוררו בבית אמו של הבעל, ולאחר מכן עברו לדירה שכורה בשל התערבותה המתמדת של האם בחייהם.

למרות המעבר לדירה שכורה, הבעל התקשה להתרחק מאמו והיחסים בין בני הזוג הידרדרו. באחת מהמריבות עזבה האישה את הבית והלכה להוריה, ובתגובה הבעל הניח בפתח בית הוריה קרטונים ושקיות עם חפציה, כמו אומר לה שאין לה לאן לשוב. כשניסתה לדבר עם בעלה, השיב שהוא לא רואה את עצמו מתגורר ללא אמו. לטענתה, היחסים בין השניים הושפעו רבות מהתערבותה המתמדת של האם, ולבסוף הבעל הפסיק את חוזה השכירות וחזר לבית אמו.

מנגד, הבעל טען שהאישה היא האחראית לגירושים, שכן עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת ועברה עם בתם לבית הוריה. הוא הוסיף שמאז עברו לדירה שכורה היא נמנעה מביקורים אצל אמו, מה שהעכיר את האווירה ביניהם. לדבריו, המריבות לא נבעו מהמגורים לצד האם, שכן גם בדירה השכורה היו מריבות.

בסיכומו של דבר, בית הדין הרבני קבע כי האישה זכאית לכתובתה, בסכום של 40 אלף שקלים. הדיינים קיבלו את טענתה של האישה, שלפיה התנהלותו של הבעל ורצונו להמשיך לחיות בבית אמו הם שגרמו לסיום הנישואים. הם ציינו כי אף על פי שמצוות כיבוד הורים היא מצווה גדולה וחשובה - אין מקום להתגורר בבית אחד עם האם כשהאישה לא מסתדרת עימה, ואין זה אפשרי לקיים חיי משפחה תקינים בצורה כזו. על כן קבע בית הדין כי האישה זכאית לכתובתה במלואה.