כוח, שוויון מגדרי ומינוי בכירים: כך משפיע נציב שירות המדינה על החיים של כולנו

המחלוקת שהתגלתה אתמול בישיבת הממשלה, בין רצונה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה להקים ועדת איתור למינוי נציב שירות המדינה הבא, לבין רצון ראש הממשלה והשרים לקבוע בעצמם כיצד תורכב ועדת המינוי, מעוררת את השאלה מה כל כך חשוב בתפקיד הזה? מדוע נוצרה מחלוקת כה קשה סביב המינוי וכיצד בכלל נציב המדינה משפיע על תהליכי הממשל בישראל?

אז החלטנו לבדוק מה תפקידו של נציב המדינה ומה האחריות שלו.

שולט על מינוי כל המשרות בשירות המדינה

המשרד הוקם בשנת 1950, והיה חלק מהאגפים במשרד האוצר. היא מופקדת על ביצוע מדיניות הממשלה בתחומי המנהל ומשאבי האנוש. בהמשך הדרך הועברה הנציבות למשרד ראש הממשלה – זאת בעקבות התחומים הרבים באחריותו, המשפיעים על כל עובדי המדינה במשרדים השונים.

הנציבות היא זו שמפרסמת מכרזים על משרות בשירות המדינה, ממיינת את המועמדים שמציעים את עצמם למשרות ומחליטה מי יתקבל לתפקיד. היא גם הגוף שמדריך ומקדם את עובדי המדינה, ואף הגורם היחידי שיכול לאשר את פיטורי עובדים מהשירות הציבורי. תפקידה גם לאשר את המבנה וחלוקת הסמכויות של היחידות השונות בתוך משרדי הממשלה, כאשר גם חלוקה כזו יכולה לתת יותר כוח או פחות כוח ליחידות השונות במשרדים. כל התפקידים הללו יכולים להשפיע ישירות על משרדי הממשלה השונים ועל זהות העובדים בהם, כשכך היא יכולה לסייע או לעקב את היכולת של השר לבצע את מדיניותו.

מעבר לתפקידים אלו הנציבות אחראית על יצירת גיוון ושוויון מגדרי בשירות המדינה. היא זו שמוציאה עובדים לגמלאות ואחראית על רווחתם, היא זו שמפרסמת את התקנונים המנהליים לפיהם צריכים להתנהל עובדי הציבור, ומעמידה לדין משמעתי עובדים שסטו ממנה. כמו כן היא אחראית על העצמת פריון העבודה של המשרדים וכן על שיפור השירות לאזרח.

למעשה מדובר בתפקיד בעל כוח והשפעה לא מבוטלים כלל, דבר שמסביר את הזעם של השרים על הצבעה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה.

תפקיד בעל עוצמה במינוי פקידים בתפקידים הכי רגישים

אם נרד אל הפרטים, נגלה כי הנציב אחראי על כל עובדי המדינה. הוא זה שעומד בראש הוועדות למינויים של מנכ"לים למשרדי הממשלה, של הדיפלומטים שממונים מטעמים פוליטיים ועל מינוי של פקידים לתפקידים שונים בתוך שירות המדינה.

הנציב גם חבר בוועדה שעוסקת ונותנת את דעתה בכל הקשור לכשירות מינויים של מספר בעלי תפקידים רגישים מאד בשירות הציבורי. מדובר על מינוי הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ, מפכ"ל המשטרה, נגיד בנק ישראל, נציב בתי הסוהר והמשנה לנגיד בנק ישראל.

יש לציין שעם השנים קיבלו משרדי הממשלה, בעקבות רפורמות שונות, יכולת למנות את עובדיהם בעצמם כאשר הנציבות מפקחת על תהליך המינוי ובודקת שהתהליך היה ראוי ושקוף.

מי מתאים לתפקיד?

על הנציב להיות בעל יכולת לנהל כוח אדם גדול, להכיר היטב את משרדי הממשלה השונים, לדעת לעמוד בלחצים ולהתמודד עם התנגשויות שונות בין משרדי הממשלה והפקידות.

מינוי בלעדי של הממשלה

אמנם מדובר במינוי שאינו מצריך מכרז, אך משנת 1996 נקבע כי ועדת איתור מיוחדת תקבע את התאמתו של המועמד לתפקיד. שלא כמו משרות בכירות אחרות בשירות המדינה, למשרת הנציב לא נקבעו תנאי סף פורמלים, על אף שמדובר בתפקיד המצריך יכולות וכישורים כמו מקצועיות ועצמאות.

וכך עובד הליך המינוי: ראש הממשלה, שאחראי על הנציבות, נוקב בשמו של מועמד יחיד ומעביר את נימוקיו לוועדת המינויים. הוועדה מחזירה את חוות דעתה בהתאם להתאמת המועמד, אולם הממשלה יכולה להמשיך במינוי למרות ההמלצות. מדובר בנורמה שאינה חריגה, וגם במדינות נוספות בעולם הנציב ממונה על ידי הרשות המבצעת בלבד.

חשוב לציין שלמרות שהממשלה ממנה את הנציב הרי שלא מדובר במשרת אמון אלא משרה מקצועית וא־פוליטית במהותה. מינויו הינו לשש שנים בלבד, כשאחר כך הוא מחוייב בתקופת צינון. במקרה של משבר אמון מתמשך, הממשלה יכולה למנות ועדה מיוחדת שתדון בפיטוריו של הנציב.