"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המפכ"ל לבג"ץ על חוק בן גביר: "עדים להתערערות העקרונות הבסיסיים של עבודת המשטרה"

ניצב קובי שבתאי שלח לבית המשפט העליון את עמדתו לגבי תיקון חוק המשטרה • "חייבת להיות הפרדה ברורה בין שיקולים פוליטיים לבין הפעלת הסמכות" • עוד אמר כי "שוטר שמפעיל סמכויות מייצג את החוק, לא את הממשלה"

,עודכן
0השמעה
המפכ"ל היוצא קובי שבתאי (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי שלח היום (שלישי) את עמדתו לבג"ץ לגבי הדיון בתיקון לפקודת המשטרה("חוק בן גביר"). "אנו עדים להתערערות העקרונות הבסיסיים של עבודת המשטרה".

בן גביר במליאה: "החוק לתיקון פקודת המשטרה - ברכה לדמוקרטיה" (ארכיון) // ערוץ הכנסת

"העיקרון המרכזי הוא שהשוטר מפעיל סמכויות כלפי אזרחי המדינה ולא כלפי האויב", כתב המפכ"ל. "בעת שהוא עושה זאת הוא מייצג את החוק ולא את הממשלה, ובוודאי שלא שר כזה או אחר. חייבת להיות הפרדה ברורה בין שיקולים פוליטיים לבין הפעלת הסמכות. עיקרון שני הוא, שהמשטרה היא מערכת הירארכית, שפועלת על פי פקודות. מרכיב זה מחייב לחזק את עצמאות הגורם הפוקד, הגורם המקצועי, המפעיל את הכוח. לאור זאת, חייבת להיות הפרדה ברורה בין קביעת המדיניות העקרונית לבין הפעלת הכוח".

לדבריו, יש לקבוע כללים שיפרידו בין קביעת המדיניות לבין העצמאות התפקודית על מנת שהמשטרה תוכל למלא את ייעודה. לדבריו יש להתייחס לכמה נושאים: ניהול האופרטיבי של אירועים מבצעיים חייבים להיות בסמכות המפכ"ל– "בדגש על נושא החקירות בתחום הפלילי וכן לסוגיית הטיפול במחאות וההפגנות". כך גם אופן חלוקת הכוחות והקצאתם ברמה הארצית והמקומית.

אלימות בין שוטרים למוחים בתל אביב (ארכיון),צילום: גדעון מרקוביץ'

עוד הדגיש כי חובה למנוע התערבות ישירה של השר או גורמים פוליטיים אחרים באופן ישיר מול דרגי השטח. בבריו התייחס לסוגיית המינויים ואמר כי "המקרים בהם השר יכול שלא לאשר מינוי כזה צריכים להיות חריגים ורק בשל נימוקים כבדי משקל".

"עצמאות המשטרה והא-פוליטיות שלה במסגרת הפעלת סמכויותיה ומילוי תפקידה היא קריטית ליכולתה לתפקד ולאכוף את החוק", הדגיש שבתאי. "שוטר המפעיל סמכות כלפי אזרח מייצג את החוק ולא את השר. 'עצמאות המשטרה' אינה רק סיסמא אלא יש לה ביטויים מעשיים פרטניים בולטים, אותם תיארתי בתמצית: איסור על התערבות באירועים קונקרטיים; הקצאת כוחות; מניעת קשר ישיר עם גורמי השטח וסוגיית המינויים.

"אני משוכנע, כי כל הליך מעמיק, אילו היה מתבצע, היה נותן ביטוי לסוגיות אלה והיה מעניק כלים לשמירה על אופיה הממלכתי של המשטרה, ואני סבור כי חשוב שבית המשפט יראה לנכון להתייחס לחוסר הקיים כיום בכלים אלה".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר,צילום: אורן בן חקון

בתגובה אמר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "המסמך שהגיש המפכ"ל היוצא לבג"ץ בו הוא כביכול 'חרד' מהשינויים בפקודת המשטרה הוא לא יותר מהצגה מגוחכת. במשך השנה האחרונה המפכ"ל השתדל ככל יכולתו, גם אם לא בהצלחה רבה, לממש את מדיניותי כשר לביטחון לאומי ולהיענות לבקשותיי.

בחודשיים האחרונים, על רקע סיום תפקידו ורצונו להיות חלק ממחנה כוח קפלן, החל להפוך לעומתי כלפיי, באמצעות החנפה ליועמ"שית ותת תפקוד במילוי תפקידו. אלו פני הדברים וכך יש להתייחס אליהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר