"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"חופש הביטוי נסוג בעת מלחמה": ביהמ"ש אישר את הצווים לסגירת פעילות אל ג'זירה
תוקפם של הצווים הזמניים קוצר ויפקע ביום ראשון הקרוב, אך שר התקשורת יוכל לחדשם ל-45 ימים נוספים • השופט שי יניב: "זכויות אזרח אינן במה לכיליון לאומי" • מהאגודה לזכויות האזרח נמסר: "ביהמ"ש התיר פגיעה בחופש הביטוי בתקופה שבה הוא הכי דרוש"
רשת אל־ג'זירה. צילום: רויטרס

"חופש הביטוי נסוג בעת מלחמה": ביהמ"ש אישר את הצווים לסגירת פעילות אל ג'זירה

תוקפם של הצווים הזמניים קוצר ויפקע ביום ראשון הקרוב, אך שר התקשורת יוכל לחדשם ל-45 ימים נוספים • השופט שי יניב: "זכויות אזרח אינן במה לכיליון לאומי" • מהאגודה לזכויות האזרח נמסר: "ביהמ"ש התיר פגיעה בחופש הביטוי בתקופה שבה הוא הכי דרוש"

אבי כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישא הבוקר (רביעי) את הצווים הזמנייםלסגירת פעילות אל ג'זירה בישראל, שאותם הוציא שר התקשורת שלמה קרעי בתחילת חודש מאי.

בית המשפט הכריע כי כאשר יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה חופש הביטוי נסוג, בדגש על עת מלחמה.

עם זאת, בית המשפט אישר אותם ל-35 ימים ולא ל-45 יום, זאת משום שלא נערך שימוע מראש, דבר מהווה פגם, שהליך השימוע המאוחר לא השכיל לרפא.

תוקפם של הצווים יפקע ביום ראשון הקרוב - עשרה ימים לפני המועד שביקש קרעי.

הערוץ משרת את ארגון הטרור

ביהמ"ש דן בבקשה אחרי שהוגשה בקשה לאישור הוראות שר התקשורת שלמה קרעי, להפסקת שידורי ערוץ אל-ג'זירה הקטארי, זאת מכוח סעיף 5 לחוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה.

לאחר מספר דיונים ושימוע שנערך, קבע בית המשפט כי הוצגו בפניו ראיות משכנעות, ברורות וחד משמעיות, בדבר הקשר ההדוק לאורך זמן בין ארגון הטרור חמאס לבין ערוץ התקשורת אל-ג'זירה, תוך שארגון הטרור מקדם את מטרותיו באמצעות הערוץ. נאמר כי השידורים כללו תכני הסתה מובהקים, תיאורים "בזמן אמת" על מיקום כוחות צה"ל.

עוד קבע בית המשפט כי התמונה המתקבלת לא מותירה מקום לספק על אודות אופי מערכת היחסים הנמשכת בין ערוץ אל-גז׳ירה לבין ארגון הטרור ובכך שהתכנים המשודרים בו משרתים את ארגון הטרור חמאס ומצויה בהם פגיעה משמעותית בביטחון המדינה, הנתונה במלחמה קשה בארגון הטרור.

ערוץ אל-ג'זירה מדווח על הסגירה של עצמו, צילום: צילום מסך

כזכור, הצווים כוללים את עצירת השידורים בישראל, החרמת ציוד תקשורת, חסימת אתרי הערוץ וגם שלילת תעודות עיתונאי ישראליות.

בפסק הדין ציין השופט שי יניב כי כאשר קיימת פגיעה משמעותית בביטחון המדינה ניתנת הבכורה לשיקול האחרון, שכן "זכויות אזרח אינן במה לכיליון לאומי".

מהאגודה לזכויות האזרח נמסר בתגובה: "בית המשפט המחוזי התיר פגיעה בחופש הביטוי בתקופה שבה הוא הכי דרוש. גם אם קו הסיקור של אלג'זירה עוין לישראל, ומכעיס ישראלים רבים, הדרך להתמודד עם כך היא בביטוי נגדי ולא בהשתקה, ובטח לא בפגיעה גורפת בשידורי הערוץ. הסנקציות פוגעות קשה בחופש הביטוי, אך הן לא אפקטיביות למניעת פגיעה ממשית בביטחון המדינה - וזה בפני עצמו חושף שהתכלית היא לא ביטחונית".

שלמה קרעי, צילום: חיים גולדברג/פלאש90

באגודה הוסיפו כי במקביל תלויה ועומדת עתירה לבג"ץ בדרישה לפסול את החוק המאפשר הטלת סנקציות על ערוצים זרים, בטענה כי הוא פוגע באופן שאינו מידתי בדמוקרטיה ובחופש הביטוי. בעתירה זו התקיים שלשום דיון וראש ההרכב השופט עמית ציין בדיון שישקלו להוציא צו על תנאי ולהרחיב את ההרכב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...