עמדת השרים ולמולם היועמ"שית: דיון דרמטי בבג"ץ על חוק הגיוס

קרב נוסף בדרך לגיוס:היום (ראשון) יתקיים בבג"ץ דיון לגבי אפשרות הממשלה לחוקק חוק גיוס, שעבר בקריאה ראשונה בעבר - בניגוד לחוות דעת היועמ"שית, עו"ד גלי בהרב־מיארה. הממשלה מבחינתה נאבקת על עצמאותה, ואילו היועמ"שית על מעמד הייעוץ. כזכור, הממשלה החילה דין רציפות על הצעת חוק השתמטות ישן של בני גנץ, כך שניתן יהיה לקדם אותו תוך דילוג על קריאה ראשונה (מפני שכבר עברה אותה בעבר, כאמור).

מסיבות שונות ומשמעותיות, היועמ"שית סבורה שלא ניתן לעשות זאת, בין השאר משום שצורכי הביטחון בעת העבודה על הצעת החוק שונים מאלה שקיימים כיום. למרות זאת, הממשלה החליטה להחיל דין רציפות על הצעת החוק, שמבחינתם נהנית מקונצנזוס של הממשלה הזו ושל הקודמת, שהגישה את החוק.

לפי עו"ד בהרב־מיארה, החלטת הממשלה להחיל רציפות על חוק הגיוס הישן, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת בעבר, היא החלטה בלתי חוקית "שסותרת הלכות מפורשות של בג"ץ". לדבריה, לא ניתן לקדם הצעות חוק גיוס המנותקות מהצרכים העדכניים של הצבא ומהגדלת הנטל על המשרתים, על רקע מלחמת חרבות ברזל.

הממשלה כבר הודיעה לבג"ץ כי בכוונתה להשלים חקיקת חוק גיוס חדש עוד סוף כנס הקיץ, ב־31 ביולי. בשבוע שעבר דחתה הממשלה את הערר שהגישו גנץ וגדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) על חוק הגיוס. שר הביטחון יואב גלנט זעם: "אני לא מתכוון להשתתף בקרקס הפוליטי הזה - אי אפשר לקבל את הערר הפוליטי, כשם שאי אפשר להחיל את דין הרציפות הפוליטית.

לדבריו, "במקום שהממשלה תקדיש שעות להגעה להסכמה עבור הלוחמים, אנחנו יושבים כאן שעות ומתווכחים עבור המצביעים. אני דוחה כל ניסיון לקדם תחמונים פוליטיים - גם הערר וגם הרציפות הפוליטית הם כאלה".

גנץ אמר לאחר הדיון: "זו הוכחה כואבת לכך שבקרב שרי הממשלה, הפוליטיקה קודמת לביטחון ישראל. במקום לגייס לשירות - מנסים לקנות זמן. החוק הזה לא יעבור בכנסת, לא יעבור את בג"ץ, והכי חשוב - לא יעבור את הציבור. האחראי לפגיעה הזאת בביטחון הוא ראש הממשלה".