היועמ"שית על חוק הגיוס: "הממשלה ביקשה להוציא אותנו מהסוגיה כך שלא נתריע על פגיעה באינטרס הציבורי"

בפתיחת יום השני של כנס לשכת עורכי הדין המתקיים באילת, דיברו מ"מ נשיא ביהמ"ש העליון והיועצת המשפטית לממשלה והדגישו את החשיבות של עצמאות המערכת המשפטית, תוך שהם מותחים ביקורת, ישירה ועקיפה, על התנהלות שרי הממשלה.

כזכור, במהלך היום הראשון של הכנס התקיימו ליד המלון שבו הוא נערך הפגנות נגד הממשלה.

ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר התייחס בדברי הפתיחה של הכינוס היום ל"ניסיון המהפכה המשפטית" ועל החשיבות של בלימת הרפורמה המשפטית בישראל. הוא קרא ליועמ"שית להמשיך להגן על תפקיד היועצץ המשפטי במשרדי הממשלה וקבע כי "הרוב המוחלט של עורכי הדין והמערכת המשפטית תומך בבלימת הרפורמה". הוא גם קרא לראש הממשלה נתניהו לפטר שרים שקראו ליועמ"שית "אויבת הציבור".

דבריו נקטעו על ידי מתנגדים בקהל.

לאחר מכן בכר קרא למינוי נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, בהתאם לשיטת הסניוריטי הנהוגה מקום המדינה. "זו אינה שיטה אופטימלית, אך יש בה את הרכיב הנדרש של ניתוק מוחלט של משרת הנשיא מעמדת השלטון, יהא אשר יהא. העובדה ששר המשפטים מסרב לעלות לדיון את הבחירה היא חלק מניסיון המהפכה המשפטית".

השופט פוגלמן התייחס בדבריו לצורך בעצמאות שיפוטית: "לצערי, בתקופה האחרונה אנו עדים למתקפות אישיות בלתי-לגיטימיות כלפי שופטים בישראל, בעקבות החלטות שיפוטיות שנתנו בהליכים משפטיים".

"בהקשר זה חשוב לזכור כי יכולתה של מערכת בתי המשפט לבצע את תפקידה בשירות הציבור הישראלי – ובכלל זה לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית – נשענת, בין היתר, על עיקרון העצמאות השיפוטית. כפי שנקבע בחוק-יסוד: השפיטה, מהרגע שבו ממונה אדם לכהונה במשרה שיפוטית ועוטה עליו את גלימת השיפוט, בענייני שפיטה אין עליו מרות 'זולת מרותו של הדין'. מתוקף כך רשאי השופט – ולמעשה חייב – לפסוק אך ורק בהתאם להוראות הדין, ללא השפעות חיצוניות", הוסיף פוגלמן.

ממ"ש נשיא בית המשפט העליון התייחס לסוגיית מינוי שופטים חדשים ולהדלפות מדיוני הוועדה: "דיוני הוועדה לבחירת שופטים בחודשים האחרונים לא היו חפים ממחלוקות ומקשיים: בתקופה זו אף נרשמו אירועים חמורים של הדלפות מטעות ומגמתיות מדיוני הוועדה, והמלאכה טרם הושלמה ביחס לכלל מחוזות השיפוט וביחס לבתי הדין לעבודה".

פוגלמן הוסיף ביקורת על העיכוב במינוי נשיא קבוע לבימה"ש העליון: "מאז פרישת הנשיאה לשעבר, השופטת בדימוס אסתר חיות, לפני למעלה משבעה חודשים, טרם התקיימה בוועדה הצבעה על מינוי נשיא לבית המשפט העליון, וכן טרם נבחרו שופטים לבית המשפט העליון במקומן של הנשיאה לשעבר והשופטת בדימוס ענת ברון. מכיוון שקיימת עתירה תלויה ועומדת בסוגיה זו, מטבע הדברים לא אוכל להרחיב בנושא – אך כפי שהדגשתי במספר הזדמנויות בעבר, המצב שבו לא ממונה לבית המשפט העליון נשיא קבוע הוא חסר תקדים בתולדות המדינה". 

"אני תקווה שנוכל להמשיך ולהתקדם בעבודת הוועדה לבחירת שופטים, לרבות בבחירת שופטים ונשיא קבוע לבית המשפט העליון, כמתחייב מתפקידה המקצועי והממלכתי של הוועדה ומן המחויבות שלה לקידום טובתו של הציבור הישראלי כולו", סיכם פוגלמן את דבריו.

"להרתיע מפני ניצול המצב לרעה"

היועמ"שית גלי בהרב מיארה התייחסה בתחילת דבריה לתביעות נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג: "ההאשמה נגד ישראל ברצח עם היא ניצול ציני של המשפט הבינלאומי. חמאס הוא שכפה על המלחמה ולא ישראל. חמאס הוא ארגון ג'נוסיידי שרוצח יהודים ומבצע ברגעים אלה ממש פשעי מלחמה נתעבים... מדינת ישראל היא מדינת חוק ותמשיך להגן על עצמה בהתאם לחוק. החקירה של בית הדין היא משוללת סמכות וההשוואה בין הדרג המדיני של ישראל למרצחי חמאס היא ליקוי מאורות מוסרי".

היועמ"שית התייחסה גם לצורך ב"עירנות דמוקרטית" מוגברת במהלך המלחמה: "תפקידנו כשומרי סף הוא להרתיע מפני ניצול המצב לרעה בניגוד לכללי המינהל התקין".

לאחר כן הקדישה את שאר נאומה לנושא חוק הגיוס, כדוגמה לעימות בין הדרג הפוליטי למערכת המשפטית: "לממשלה אין אפשרות לתת יחס שמנוגד לעיקרון השוויון לתלמידי הישיבות".

"ממשלת ישראל ביקשה להוציא את הייעוץ המשפטי מהאירוע ולבטל את יכולתו לשמש כבלם לכוח השלטוני. מכאן נבעה התנגדותי לניסיון חסר התקדים של הממשלה שעורך דין פרטי ייצג את משרדי הממשלה והצבא. לו צלח ניסיון הממשלה, מי שהיה נותן הנחיות לשרים בנוגע לגיוס היה עורך דין פרטי". 

"העם שלנו חזק - אך הדמוקרטיה שברירית. אי התלות הפוליטית של אנשי השירות הציבורי היא חלק מרכזי בשמירה על שלטון החוק וזכויות אדם", הוסיפה היועמ"שית. "הרבה תלוי בעצמאותו של ביהמ"ש העליון, שפועל בהרכב חסר. הרבה תלוי בעמוד השדרה המקצועי של אנשי השירות הציבורי... יש לגנות מתקפות פופוליסטיות נגד עובדי ציבור. אסור לקרוא לשופוט 'אויב מבית'. עובדי הציבור לא יכולים להפוך למטרה. מתקפות אלו מפעילות לחץ על עובדי ציבור. אם יקבלו החלטה נגד הזרם - תהיה לכך השפעה מבחינה הציבורית ומבחינה מקצועית".

לסיום, בהרבה מיארה מתחה ביקורת על השר איתמר בן גביר: "יש לעגן בחוק את חובת הממלכתיות והא-פוליטיות של משטרת ישראל - זו היתה אמורה להיות נקודת מוצא מוסכמת. הדרג הפוליטי לא יכול להתערב באופן פסול בעבודת המשטרה, אך השר לביטחון הלאומי פסל החלטה לעגן החלטה כזאת בפקודת המשטרה. זה חייב להדאיג כל אזרח. זו נורת אזהרה מהבהבת". 

"70 חקירות מצ"ח בחשד לאירועים פליליים"

אלוף יפעת תומר ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית בצה"ל, אמרה בכנס כי "70 חקירות מצ"ח בגין חשד לאירועים פליליים מתחילת המלחמה" והוסיפה ש "אין עוד מדינה בעולם, שיכולה להתגאות במחויבותה לבחון את העמידה בשלטון החוק, בעיצומה של מלחמה קיומית. מטבע הדברים, במלחמה בהיקף ובעצימות שכאלה, קורים גם אירועים קשים. חלק מהאירועים, כמו האירוע אמש ברפיח, קשים מאוד".

"פרטי האירוע אתמול עדיין מצויים בבדיקה, ואנו מחויבים למצותה עד תום. צה"ל מצר על כל פגיעה בבלתי מעורבים במהלך המלחמה. במלחמה מתרחשים גם אירועים בהם עולה חשד להפרות של דיני הלחימה ופקודות הצבא. ואולם, אלה הם חריגים שאינם מעידים על הכלל, ואין בהם כדי ללמד על מדיניות החורגת מן הדין. ההפך הוא הנכון – חשדות אלה נבדקים באופן יסודי ונחרץ, כחלק מהמחויבות העמוקה שלנו לדין".

"מנגנוני הבדיקות והחקירות בצה"ל, ובהם מנגנון התחקור המטכ"לי והמשטרה הצבאית החוקרת, הם מנגנונים מקצועיים ועצמאיים. הם מונחים מקצועית על-ידי הפרקליטות הצבאית, ואינם כפופים לשרשרת הפיקוד המעורבת בלחימה. בגופים אלה משרתים אנשי מקצוע בכירים ומנוסים, בעלי יכולת מוכחת לבדוק ולחקור אירועים אופרטיביים, באופן מקיף ויסודי. מקצועיותם ויכולותיהם של גופים אלה, הוכרו בעבר גם על ידי גופים בין-לאומיים, לרבות תובע ה-ICC. ממצאי הבדיקות והחקירות, מועברים כולם לבחינה של הפרקליטות הצבאית, לצורך קבלת החלטה על הצעדים המשפטיים הדרושים".

"בשלב זה אוכל לציין, כי עד כה נפתחו כ-70 חקירות מצ"ח בגין אירועים שהעלו חשד לעבירות פליליות. במסגרת חקירות אלו נמנות גם הטענות שהועלו ביחס לתנאי הכליאה במתקן המעצר 'שדה תימן', ולמותם של עצורים תחת משמורת צה"ל. אנו מתייחסים לטענות אלה ברצינות רבה, ופועלים לבירורן. עוד עוסקות החקירות באירועים בהם נהרגו בלתי מעורבים בנסיבות מבצעיות; באירועי אלימות; ובעבירות רכוש וביזה. אלה מצטרפים לאירועים אחרים, אשר בחינתם העלתה כי לא חצו את הרף הפלילי, ועל כן הופנו לטיפול פיקודי או משמעתי".

בין הוועדה לבחירת שופטים לבית הדין בהאג

מאוחר יותר היום יוקדש מושב מסקרן לנושא הוועדה לבחירת שופטים, שעמדה במוקד תושמת הלב הציבורית במהלך השנה האחרונה, גם במקביל ללחימה בעזה. בדיון ישתתפו ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) וח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) - שניהם חברי הוועדה לבחירת שופטים - לצד אבי ניסנקורן, שר המשפטים לשעבר.

בכנס ידבר גם פרופ' אביחי מנדלבליט, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי ויתקיים דיון בנושא בית הדין הבינלאומי בהאג והשפעתו על ישראל - בהשתתפות עו"ד ד''ר גיל-עד נועם, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בינלאומי), ד"ר רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה  ומומחים אחרים בנושא המשפט הבינלאומי.

מושבים מעניינים אחרים יעסקו בפשיעה בחברה הערבית, 
באכיפת הפגנות, בסייבר בעת מלחמה ובהתערבות הדרג הפוליטי בהחלטות הדרג המקצועי.

מנדלבליט: "צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית עכשיו" 

בכנס לשכת עורכי הדין באילת נטל חלק גם פרופ' אביחי מנדלבליט, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי, שהתייחס  בראיון ל"ישראל היום", להחלטות בית המשפט הבינלאומי בהאג, לניהול המלחמה ולמערכת המשפט הישראלית.

מה דעתך על לחצים פוליטיים בבית המשפט בהאג?

"גם אהרון ברק אמר זאת, כל שופט נמצא בלחצים, גם בערכאות פנימיות, תמיד יש לחץ ותמיד צריך לראות קדימה ובישור את ההחלטה שצריך לקבל. צריך להבין שאכן היה שינוי במצב העובדתי - יש הרבה מאוד סיוע הומניטרי שלא מתקבל למקומות הנכונים, היו תקלות בדרך, סוגיית מצרים הייתה גם היא חלק ועכשיו יש הרבה יותר סיוע הומינטרי. אני מציע להקשיב לדבריו של אהרון ברק - צריך לחפש את האמת. לחצים פוליטיים הם לא כשמגיע פוליטקיאי ודופק על השולחן, לחצים פוליטיים מתבטאים בהליכה לכיוון מסוים וצריך לעשות 'זום אאוט' לדברים ולהתמודד עם הלחץ הפוליטי הזה כשופט".

המשחק מכור מראש? אנחנו מפסידים מראש?

"אף פעם לא אהבתי את חלוקת המחמאות העצמית הזו 'המוסריים ביותר בעולם', בסוף, מדובר בצבא מקצועי שפועל לפי המשפט הבינלאומי. זה לא אומר שאין בעיות או תקלות, וגם צריך להראות שמטפלים בהן כמו שצריך. מדובר בהחלטה קשה, אני מציע לקבל כל החלטה לגופה במיוחד על רקע האמנה הספציפית הזאת. כן צריך לשתף פעולה ולהמשיך לפעול".

 הדרג המדיני הקבינט הצבא - כולם פועלים לפי היעוץ המשפטי לממשלה, ובכל זאת הגענו למצב בעייתי, לדעתך יש בעיה ביעוץ שניתן שהדרג המדיני והצבא לא נשמעים לו?

"לא צריכים לפעול לפי הנחיות היעוץ המשפטי לממשלה. דרג מדיני - הוא מדינה - ומדינה דמוקרטית עובדת על פי שלטון החוק. תפקידו של היועץ הוא לייעץ, והדרג המדיני לא חייב לנהוג לפיו. אבל במדינת ישראל זה לא ככה - הדרג המדיני אומר בפירוש שהוא לא מתחייב לעבוד לפי הנחיות הייעוץ המשפטי. הם לא קוסמים, לא אמורים לשלוף שפנים מכובע, כשבאים ואומרים אמירות נוראיות כמו שאמרו בתחילת המלחמה שהם דברים לא נכונים בכלל ופוגעים במדינת ישראל. זה נורא ששר בממשלה אומרים דברים והיעוץ המשפטי סותר. ואם לא היו האמירות האלו גם לא היינו מגיעים לשלבים האלה במשפט בהאג".

"מעולם רמטכל לא אמר בוא נעשה משהו לא חוקי. הוא קיבל החלטות רק מכורח נסיבות מבצעיות או מוסריות ערכיות. כנ"ל לגבי הממשלה. אני לא מכיר מקרים כאלו במשפט הבינלאומי בלחימה. אנחנו במצב היום שהוא הרבה יותר גרוע ובו יש דרג מדיני שמדבר לא כמו שצריך ויש אמירות לא אחראיות. עכשיו מצבנו הרבה יותר קשה".

יש לנו מערכת משפט חזקה ?
יש לנו כרגע ומנסים להחליש אותה. אני רואה את זה גם בעולם. לכן אני שומע גם את הפצ"רית וגם את היועמש"ית ויש טענות נקודתיות שצריך לבדוק. אבל מי יבדוק האם ממשלת ישראל קיבלה החלטה להרעיב את אוכלוסית עזה? אני לא אוהב את זה, אבל יש מקום עכשיו להקים ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון כמו שצריך".

.

השתתפה בהכנת הכתבה: לילך שובל.