הדיון בעתירה של משפחת שימריז, הדורשת להכיר בבנם אלון ז"ל כחלל צה"ל, התקיים הבוקר (רביעי) בבג"ץ. כזכור, שמריז נחטף בטבח 7 באוקטובר ונורה בשוגג מאש צה"ל במהלך מלחמת חרבות ברזל. בסיום הדיון, בג"ץ נתן למדינה ארכה עד יום שלישי להשיב לעתירת המשפחה.
אחיו של אלון שמריז: ״הפכנו מאנשים מלאי תקווה וחלומות לאנשים שבורים״ (13.03.24) // יוני ריקנר
כפי שפורסם לראשונה ב"ישראל היום", צה"ל דחה את בקשת משפחותיהם של אלון שמריז ויותם חיים להכיר בהם כחללי צה"ל. העתירה הוגשה לאחר שצה"ל סרב למלא אחר דרישת המשפחה. עמדה אשר חזרה על עצמה גם בתשובת משרד הביטחון לעתירה בבג"ץ. בעתירה נטען כי בעת חטיפתו של שמריז ז"ל ע"י חמאס, פעלו בצה"ל לגייסו לשירות מילואים כלוחם ביחידת יהל"ם - ומכאן המקום להכירו כחלל צה"ל.
"באותה העת ממש, ומתוך הבנה של הצורך הבהול בגיוס כוח אדם של לוחמי יחידת יהל"ם, נעשו פעולות לזמן את אלון ז"ל לשירות מילואים פעיל ע"י מפקדיו והשלישות", נכתב בעתירה. "חרף העובדה שאלון ז"ל זומן לשירות מילואים ועבר לנפילתו מאש כוחותינו, ואף הצליח להימלט ולמלט את חבריו מהשבי האכזרי תוך שהפגין חיילות עילאית למופת, ואף שמצא את מותו בנסיבות צבאיות מובהקות - הרי עד היום מיאנו המשיבים - ראש אגף כוח אדם בצה"ל, והרמטכ"ל הרצי הלוי, להכיר בו כמי שהיה חייל שגויס למילואים, ומכאן כחלל מערכות ישראל שנפל במסגרת שירותו".
"עתירת אין ברירה"
אבי לולו שמריז, אביו של אלון, אמר לקראת הדיון: "מבחינתנו מדובר בעתירת אין ברירה. לא רצינו לעמוד בבית המשפט נגד צה"ל, אבל המאבק שלנו למען אלון צודק ומוסרי. לאור החיבוק שקיבלנו מהציבור ואות ההכרה בגבורתו של אלון מנשיא המדינה, קיווינו שצה"ל יסכים בכל זאת להכיר בו כחלל צה"ל, וכך ישחרר אותנו מהעול של הגשת בג"צ כנגדו. אנו תקווה שבית המשפט יעניק לנו סעד בהקדם וכך נביא סוף סוף את אלון למנוחת עולמים בבית קברות צבאי, כחלל צה"ל".
הדיון התקיים בהרכב של שלושה שופטים – מ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, השופט דוד מינץ והשופט אלכס שטיין.
נציג הפרקליטות עו״ד רועי שויקה, אמר בשם המדינה: ״אנו משתתפים בצער המשפחה ואנו מכירים בקושי להישיר מבט אל העותרים... הנשיא ברק אמר בשעתו בבג״ץ של משפחת ארד שבוויכוח עם העותרים ידם על העליונה, כך גם בסיפור שלנו. אין לנו ויכוח עם העותרים. השאלה שלנו מתמקדת למעשה בסוגייה המשפטית. בעת חטיפתו של אלון מכפר עזה הוא היה אזרח שנמנה על משרתי המילואים, אך לא גויס בפועל. למעשה, הוא לא היה חייל בעת חטיפתו״.
בהמשך הדיון אמר השופט פוגלמן: "המקרה הזה יוצא דופן מאוד. אני לא מציע להתעלם מהדין, אבל אפשר לפעול לפעמים לפנים משורת הדין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו