החלטת בית הדין בהאג: הפרטים הם שחשובים

מהי הפסקה של הלחימה, האם פירושה הוצאת כל הכוחות הישראליים מעזה, או למשל השארתם לטובת השבת הסדר על כנו בלבד ללא לחימה?

אולם בית הדין בהאג. צילום: אי.פי

בית הדין הבינלאומי בהאג יפרסם היום (שישי) בשעה 14:00 שעון ישראל את החלטתו באשר לבקשת דרום אפריקה לצו ביניים נגד ישראל למניעת פעולות, שלטענתם עשויות לעלות כדי רצח עם.

בפני ביה"ד לא מעט אפשרויות לצווים נגד ישראל. השאלה היא עד כמה מזיק יהיה זה שיתקבל. למשל, צו לפתיחה בחקירה על התבטאויות, צו לכניסה חופשית של ציוד הומניטרי, צו שיגביל את פעולות הלחימה או צו הצהרתי לפעול על פי הדין הבינלאומי. לא פחות משחשובה השורה התחתונה של הצו, חשובים הפרטים. ככל שבית הדין יפרט את התנאים ליישום הצו, יהיה אשר יהיה, כך יצומצם מרחב הפעולה של ישראל.

הפגנת משפחות החטופים מול מול בית הדין בהאג (ארכיון) | נטעאל בנדל

גם אם בית הדין יוציא צו להפסקת הלחימה, השאלה כמה וכיצד יפרט בית הדין את אופן ביצועו. למשל, מהי הפסקה של הלחימה, האם פירושה הוצאת כל הכוחות הישראליים מעזה, או למשל השארתם לטובת השבת הסדר על כנו בלבד ללא לחימה? ככל שהמשמעות היא הסגת הכוחות, ברור שלא ניתן לסגת ביום אחד, האם בית הדין יציב מסגרת זמן ליישום הצו וכמה.

האם בתוך תקופת הזמן שהוקצתה לנסיגה, ישראל רשאית להמשיך להילחם אולי מבלי להתקדם? גם אם תוצב מסגרת זמן, מהי אותה הלחימה שיש לחדול ממנה, האם מבצעי פשיטה כפי שישראל מבצעת מדי לילה באיו"ש הם אסורים? ואם חמאס תוקף את ישראל, האם הצו בטל? האם כל תקיפה של חמאס, או שתוגדר עוצמתה? למדינה החובה להגן על עצמה, באיזה אופן רשאית ישראל להגן על אזרחיה נוכח קיומו של צו הפסקת לחימה? ברור כעת שככל שהצו יהיה חמור יותר, כך הפרטים בו חשובים יותר. בעוד הקצינים יתמרנו בעזה, המשפטנים והמדינאים יצטרכו לתמרן בין סעיפי הצו.

פעילות עוצבת הקומנדו בלב חאן יונס, צילום: דובר צה"ל

טענות להפרת הצו ידונו שוב על ידי בית הדין, ואם יקבע שישראל הפרה, תועבר החלטתו למועצת הביטחון של האו"ם להחלטה על הטלת סנקציות על ישראל. ארה"ב השתמשה עד כה בזכות הווטו המוקנית לה במועצה ומנעה הטלת סנקציות כאלה על ישראל, ואולם אין ודאות כי תעשה זאת גם נוכח הוראה מפורשת של בית הדין.

הדרג המדיני יצטרך להחליט כמה אפשר, אם בכלל, למתוח את החבל האמריקני. מוסדות האו"ם חשובים לארה"ב. רק השבוע גינו את ישראל בשל פגיעה צבאית באחד ממתקני אונר"א בעזה, אף שעובדיו הרבים של אונר"א ברצועה הם פעילי חמאס שמשתמשים בתשתיות האו"ם לטרור. ולא רק ארה"ב, מדינות שתמכו בישראל מתחילת הלחימה כמו בריטניה, צרפת או בולגריה יעמדו בדילמה - האו"ם או ישראל - ולא בטוח מה יכריעו.

ישיבת הקבינט המורחב (ארכיון), צילום: חיים צח, לע"מ

סנקציות יכולות להיות כלכליות וגם צבאיות. החימושים של צה"ל אינם מיוצרים בישראל, וכמוהם גם חלקי החילוף למטוסי חיל האוויר. למעשה, גם ללא סנקציות ממועצת הביטחון, די בהחלטה של ארה"ב כדי שישראל תיאלץ לסיים את הלחימה.

ככל שארה"ב תוסיף לגבות את ישראל, וככל שתישא במחירים דיפלומטיים גבוהים בשל כך, בטח אם ישראל תפר את הצו, כך יעלה המחיר שישראל תצטרך לשלם לאמריקנים. המחיר יבוא לידי ביטוי בשאלת "היום שאחרי בעזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר