צוות ההגנה הישראלי השיב היום (שישי) בדיון בבית המשפט הבינלאומי בהאג, לטענות דרום אפריקה. הדיון ארך כשלוש שעות שבהן פרופ' מלקולם שו, המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל־עד נועם ויועמ"ש משרד החוץ ד"ר טל בקר ניסו להדוף את רכיבי הכוונה והמעשה.
ההחלטה אמורה להתקבל במהירות בכדי שאם מדינה אכן מבצעת רצח עם, יוכל בית הדין לבלום אותה בהקדם האפשרי. לפיכך, פסיקתו של בית הדין באשר לצו הביניים תתקבל בתוך כמה ימים ולא יותר מחודש, כך לפי ההערכות. עד אז רשאית ישראל להמשיך בלחימה.
-> כל התשובות לשאלות על ההליך בבית הדין בהאג <-
13:30: ד"ר כריסטופר סטייקר, חבר בצוות המשפט הישראלי: "התמונה שהצטיירה אתמול לגבי מקרים כאלה או אחרים אינה עדות לכוונת המבצע הצבאי כולו. דרום אפריקה לא הראתה כוונה בטיעוניה לפי דברי פרופ' שאו. הסבל והנזק של כל עימות אינו לכשעצמו דרך פעולה שמראה על כוונה לג'נוסייד".
13:22: ד"ר עמרי סנדר, חבר בצוות המשפט הישראלי: "שני דברים שחשוב לדעת. התנאי לצו חירום אינו כה נדרש כפי שאתם חושבים מאחר והיקף המלחמה ועוצמתה פוחתת. כפי שאמר שר הביטחון שכוחות צה"ל יעצרו את האינטסניביות כדי לנקוט במבצעים מיוחדים. דבר שפורסם בתקשורת הבינלאומית. השבוע דובר צה"ל אישר שהמבצע הצבאי של ישראל החל לעבור לפחות חיילים בשטח ופחות התקפות מהאוויר".
הוא התייחס בדבריו גם להחלטת האו"ם שהתקבלה בשבוע האחרון. "מועצת הביטחון של האו"ם אימצה החלטה לאחרונה עבור הקלת המצב האזרחי בעזה. המועצה דרשה את השחרור המיידי וללא כל תנאי של כל החטופים כמו גם את העלאת הסיוע לעזה כולה. כמו כן היא ביקשה למנות מתאם על מנת ליצור מנגון של האו"ם כדי לאפשר סיוע הומניטרי לעזה. להבדיל ממה שנשמע אתמול, ההחלט הזו אינה נשארת ללא מעש".
12:47: ד"ר גלית רג'ואן, ראש אשכול בתי דין בינלאומיים במחלקה הבינלאומית בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "מותם של אזרחים רבים נגרם ע"י חמאס", אמרה והוסיפה כי רקטות רבות של חמאס נפלו בתוך שטח הרצועה, כדוגמת הרקטה ששלחו חמאס והתפוצצה על בית החולים, אך צה"ל הוכיח כי זה היה אשמת חמאס. "דרום אפריקה לא מתייחסת להיקף בו חמאס משתמשים במבנים אזרחיים כמו בתי ספר, בתי חולים, מסגדים ועד למקלטי האו"ם, שמשמשים כתשתיות טרור ולמטרות צבאיות", אמרה.
"אתמול דרום אפריקה ציינה שישראל נתנה התראה של יממה לאזרחים בצפון הרצועה להתפנות. למעשה, צה"ל ביקש מאזרחים להתפנות לדרום הרצועה במשך שלושה שבועות עד שפתחה במהלך הקרקעי. שלושה שבועות שסיפקו לחמאס ידע מראש לגבי המקומות שבהם יפעל צה"ל. המבקשת (דרום אפריקה) מסלפת את העובדה הזו - הסילוף הזה הוא במקרה הטוב חוסר היכרות עם האירועים, ובמקרה הרע - רצון לתפור את סיפורם לנרטיב שהוכן מראש". היא הדגישה כי התקופה הזו היא עניין ידוע, ודרום אפריקה הציגה את העניין באופן מעוות. "צה"ל זרק מיליוני כרוזים באזורי פעילות עם הוראות להתפנות, הוא קרא ברדיו וברשתות החברתיות וביצע מעל 70 אלף שיחות טלפון לאזרחים וקרא להם להתפנות. צה"ל מקדיש את כל אלה על מנת להציל חיי אזרחים".
במהלך דבריה סיפרה על יחידת מתפ"ש (מערך תיאום פעולות בשטחים) אשר סייעה בהקמת ארבעה בתי חולים שדה ושני בתי חולים נודדים, שאפשרה הכנסה של אמבונלסים חדשים לעזה ואפילו איפשרה טיסות לעזה על מנת להביא לשם ציוד רפואי. לדבריה ישראל לא הייתה מעכבת את התמרון הקרקעי, עוזרת לאזרחים בפינוי או מייעדת יחידה שתעזור לאזרחים בעזה (שחלקם נהרגו או נחטפו במתקפת חמאס) אם הייתה מעוניינת ברצח עם. "האם ישראל שפועלת באופן בינלאומי עם ארגונים ומדינות כדי למצוא פתרונות שואפת להשמיד אוכלוסייה? ההפך הגמור. דפוס ההתנהגות של ישראל לא מראה כוונה לרצח עם".
11:40: פרופסור מלקולם שאו ראש צוות המשפט הישראלי: ""דרום אפריקה ביקשה לראות את רצח העם בפרספקטיבה רחבה של 75 שנים של אפרטהייד. למה לעצור ב-1948? מדוע לא מדברים על 1922, כאשר חבר העמים הצהיר על זכותה של מדינת ישראל להתקיים, או בהצהרת בלפור, לפני כן? ואולי גם הכניסה לארץ ישראל של השבטים הישראלים לפני 3,500 שנה?.לא היה גבול לדם שחמאס רצה לשפוך. הם עברו מבית לבית, הם שרפו אנשים בחיים, הם הטילו מומים אפילו בתינוקות. למה? כי הם יהודים, כי זו ישראל. המחבלים האלה שנתמכים על-ידי חבריהם בטהרן לעולם לא יעצרו".
הוא הדגיש כי חוקי האמנה מיושמים על ידי ישראל ודיבר על ההאשמה לג'נוסייד. "אם הטענה לג'נוסייד תהפוך להיות חלק מעימות שקיים בכל מקום, הרי שהחומרה של הפשע תאבד". עוד הוסיף כי דרום אפריקה לא נתנה לישראל להשיב לטענותיה עוד קודם התביעה נגדה שנראה שהוכנה הרבה מראש."ישראל הציעה לפתוח לדיון את הטענות של דרום אפריקה ולהסביר בעצמה את הנושא, אך דרום אפריקה התעקשה שלא התקבלה תגובה אף על פי שישראל שלחה תגובה".
עוד אמר כי "ישראל מעבירה ציוד הומניטרי לרצועה" מה שמדגיש את כך שאין ברצונה לבצע את ההאשמה המיוחסת לה. עוד אמר כי "כדי לומר שיש קייס צריך שתהיה הוכחה מלאה על הסעיפים הנידונים", והוסיף כי דרום אפריקה צריכה להוכיח את טענתה כי ישראל אכן נקטה בצעדים כאלה או אחרים וביצעה ג'נוסייד. הוא הדגיש כי דרום אפריקה נכשלה ב"הוכחות" שהביאו כדוגמה בבית הדין. "ניקח לדוגמה את דבריו של שר המורשת ('אחת האפשרויות היא להטיל פצצת אטום על עזה') שכלל אינו כלול בתהליך קבלת החלטות והמדיניות של המלחמה. דבריו גונו באופן מיידי על ידי חברי קבינט המלחמה, כמו גם על ידי שרים אחרים ואף על ידי ראש הממשלה".
בסיום דבריו אמר כי "לישראל יש את הזכות לפעול להגן על עצמה על פי הכללים והחוק הבינלאומיים. הזוועות של חמאס הן ללא ספק בתחום הג'נוסייד. אבל תגובתה של ישראל הייתה ועודנה לגיטימית. היא פעלה וממשיכה לפעול במסגרת החוק הבינלואמי תוך שהיא משקיעה מאמצים רבים להמעיט בפגיעה ובסבל האזרחים. אין כאן כוונה לג'נוסייד, זהו לא ג'נוסייד".
11:08: יועמ"ש משרד החוץ ד"ר טל בקר: "דרום אפריקה מוחקת את ההיסטוריה הישראלית ומעוותת את המונח "רצח עם". עוד דיבר על מעשי חמאס ב-7 באוקטובר. "ניצולי נובה מעידים על אונס שיטתי ורצח - תוך כדי האונס".
עוד אמר כי עוד לפני המלחמה האשימה אפריקה את ישראל ברצח אזרחיה. "ב-7 באוקטובר לפני שהייתה תגובה צבאית מצד ישראל יצאה דרום אפריקה בהצהרה רשמית שבה היא מאשימה את ישראל בהתלקחות האחרונה".
"אתמול עורכי הדין טענו שמישראל נמנעת הזכות הזאת ושלא אמורה לתת לה הזכות להגן על עצמה מפני מתקפות חמאס". עוד דיבר על הקשרים של דרום אפריקה עם חמאס: "ידוע שלדרום אפריקה קשרים קרובים על חמאס, חרף העובדה שמדינות רבות מכירות בחמאס כארגון טרור. היחסים הללו המשיכו ללא הפרעה גם לאחר זוועות השביעי באוקטובר. דרום אפריקה שמחה מאוד על קשריה ומתפארת כם בכירי חמאס לרמות משלחת בכירה של החמאס שביקרה בדרום אפריקה למפגש סולדריות. כך היא מתכחשת למחויבות שלה בפני האמנה. היא מתבקשת כעת לעמוד במחויבויות שלה, לשים קץ לרטוריקה שלה לגבי הדה-לגיטימיות של קיום מדינת ישראל".
"יש עיוותים רבים בבקשה של המבקשת. אבל אחד יותר מכולם. לפי המבקשת נראה שאין סכסוך בני שני צדדים. אין איום לישראל ולאזרחיה אלא רק התקפה על עזה".
סדר הדוברים בצוות המשפטי הישראלי: ד״ר טל בקר ינאם ראשון, לאחריו יעלה לדוכן פרופסור מלקולם שאו ולאחר מכן ד״ר גלית רג׳ואן, ד״ר עמרי סנדר, ד״ר כריסטופר סטייקר ולבסוף ד״ר גיל-עד נועם.
בניגוד לנהוג בישראל, הדיון מתאפיין בנאומי טוענים ללא שאלות או קושיות מצד השופטים, כך שהשלב החשוב והמכריע אינו באולם הדיונים, אלא בדיון בין השופטים מאחורי הקלעים.
יובל קפלינסקי, לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות, הסביר: "בדיוק לשלב הזה נבחר השופט אהרן ברק, מתוך תקווה שבדיונים הסגורים הללו יציג לעמיתיו מניסיונו כיועץ משפטי לממשלה וכשופט בבית המשפט העליון בישראל כיצד מתמודדת ישראל עם הכרעות סבוכות בנושאי מלחמה, ובמיוחד כיצד מתמודדת ישראל גם בשדה המשפטי עם מצבים שבהם פגיעה במטרות לגיטימיות של ארגוני טרור מסכנת אזרחים בלתי חמושים".