הדרמה שלפני ההדלפה: שופטים ביקשו לקיים דיון בפרסום פסק דין במלחמה וסורבו

אמש (רביעי) פורסם בחדשות 12 כי ברוב דחוק על חודו של קול אחד בג"ץ יחולל מהפכה ויפסול את חוק יסוד הסבירות. ל"ישראל היום" נודע כי בימים האחרונים, עוד קודם הפרסום, התחוללה בעליון דרמה של ממש.

השופט היחיד שלא הגיש את חוות הדעת שלו בפסק הדין הוא השופט נעם סולברג, זאת על אף שמועד הדד ליין שנקבע להגשת חוות דעת השופטים חלף כבר בשבוע שעבר.

מאמרים של הפרופסורים למשפטים יובל אלבשן וידידיה שטרן שקראו להימנע מפרסום בזמן מלחמה הסתובבו בין השופטים. חיות ופוגלמן חששו כי ישפיעו על סולברג ולשכת פוגלמן פנתה מספר פעמים אל לשכתו של השופט סולברג בתהייה על העניין. ברקע, קריאות ברשתות החברתיות לשופטים שלא לחתום על פסק הדין.

חששו של פוגלמן אינו מגיע בחלל ריק. בתקופה האחרונה כמה שופטים ביקשו לקיים דיון בשאלת פרסום פסק דין כזה בזמן מלחמה אך בקשותיהם נדחו. פרסום והדלפת פסק הדין הביא להגברת הלחצים על סולברג להפיץ לשופטים את חוות דעתו.

החוק מאפשר פרסום פסק דין בהם חברים שופטים פורשים שלושה חודשים ממועד פרישתם. עבור השופטות חיות וברון המועד יחל עוד שבועיים. לא ברור כיצד סברו השופטים להתגבר על מגבלות ללא הוצאת חיות וברון מפסק הדין, דבר שהיה הופך את תוצאתו ומביא לדחיית העתירות, תוצאה ששופטים אחרים היו מטילים עליה וטו.

יש לציין כי אירוע כזה כמעט וקרה, כאשר בא כוחה של הממשלה אילן בומבך ביקש דחיות במתן התגובות בשל סד הזמנים הצפוף שהוטל עליו להשיב להן, התקיימה ישיבת שופטים בעניין. רוב השופטים סברו שיש לאפשר דחייה, גם פוגלמן תמך בכך.

הדבר עשוי היה להביא, אם כי לא בהכרח, להוצאת השופטות מפסק הדין כפי שקרה גם בבג"ץ הוועדה לבחירת שופטים. כמה זמן לאחר אותה ישיבה הפיצה השופטת יעל וילנר מייל ובו קוראת לשופטים לשנות את ההחלטה. לאחר סבב התייעצויות נוסף בין השופטים הוחלט שלא לאפשר דחייה נוספת. השופטת ענת ברון הגיבה לוילנר שהבינה שכבר בישיבה הראשונה הוחלט שלא לאפשר. ככל הידוע לישראל היום, לא הופץ לשופטים פרוטוקול רשמי של הישיבה.

מעניין לציין כי השופטת וילנר נמנית על קבוצת שופטי דעת המיעוט לדחיית העתירות. עם זאת, בחוות דעתה שתפורסם היא תבצע מעין "פרשנות מקיימת" כך שאמנם דוחה את העתירות אך מנסה למנוע את נזקיו הקיימים לדעתה של חוק היסוד.

גורמים בעליון אמרו ל"ישראל היום" כי חוות הדעת האקטיביסטיות הקיצוניות ביותר הן של השופט יצחק עמית המועמד לתפקיד נשיא בית המשפט העליון ושל השופטת הפורשת ענת ברון. כה קיצונית שאף השופט עמית עצמו נועץ לאחרונה בכמה מקורבים ושופטים בשאלה האם לא הגזים ברטוריקה בה נקט. בחוות דעתו קובע עמית כי יש לפסול את החוק יסוד הסבירות מכוח דוקטרינת "התיקון החוקתי הבלתי חוקתי" שלראשונה תעוגן בישראל.

השופט עמית ינמק בחוות דעתו כי עמדתו גובשה לא רק בשל החוק עצמו, אלא בשל הרפורמה המשפטית הקיצונית לדעתו והכוללת של שר המשפטים לוין וכי בית המשפט העליון הוא המנוע המרכזי של הדמוקרטיה.

שר המשפטים יריב לוין בתגובה: "בעוד שחיילינו נלחמים זה לצד זה בחזיתות השונות, ובשעה שהעם כולו כואב את אובדנם של חיים רבים, אסור לקרוע את עם ישראל במחלוקות. אזרחי ישראל מצפים מבית המשפט העליון שלא לפרסם תוך כדי מלחמה פסק דין השנוי במחלוקת אפילו בין שופטיו"

"מתוך אותה ציפייה ואחריות לאומית, נבחרי העם בכנסת פועלים שהליכי החקיקה יתנהלו בימים אלו בהסכמה רחבה, תוך הימנעות מדיון בנושאים השנויים במחלוקת", הוסיף. "ראוי שבית המשפט העליון ינהג באחריות דומה ולא ייצור קרע עמוק בעם, בעת שבה כולנו משוועים לאחדות".