רכשו קומה בבניין ב-84 מיליון שקלים וניסו להתחמק מתשלום דמי תיווך

צרות של עשירים:מיליונר יהודי אמריקאי, רכש דירה במגדל בתל אביב תמורת 84 מיליון שקלים, אולם לא שילם את דמי התיווך למתווך עמו נחתם החוזה על ידי בתו. המתווך תבע אותו על סך 1,965,600 שקלים. היום (חמישי) פסק השופט אביים ברקאי שלמתווך מגיע רק מחצית מהסכום מאחר שהוא הציג רק חצי קומה. לפיכך, דמי התיווך להם זכאי התובע הם 982,800 שקלים ועוד כמאה אלף שקלים הוצאות משפט ושכר טרחה.

על פי התביעה, ביתו של המיליונר חתמה הסכם תיווך שהתייחס, בין היתר, לקומה 28 בבניין ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. בגין מחצית הקומה נדרש הסך של 65,000,000 שקלים, כאשר המתווך הציג את הנכס כשהוא ברמת מעטפת ובהמשך המתווך נשאר עם בני המשפחה בקשר ובעיקר עם אשתו של המיליונר תוך שהוא מציע ומציג להם נכסים אחרים – בין לרכישה ובין להשכרה. כעבור זמן מה הוא קיבל הודעה שהם כבר אינם מחפשים נכס וכלשונה – "Thank You we are not looking anymore".

בפועל התברר כי הזוג סייר עם מתווכת חדשה שהציגה להם לרכוש את אותו הנכס. הם הגישו הצעה לרכישה, וזו לא התקבלה. בסופו של יום הם החליטו לרכוש את כל קומה 28 בעבור 84 מיליון שקלים. התובע היה בקשר עימם ואף ידע שרכשו נכס אולם לא ידע שמדובר בנכס שהוצג לטענתו על ידיו. לאחר שנודע לתובע, מפרסומים בתקשורת, אודות הנכס שנרכש – הוא פנה בדרישה לתשלום דמי תיווך ואלה סירבו.

השופט קיבל רק חלק מהתביעה. בפסק הדין ציין כי מלכתכילה ניסו הנתבעים להתחמק מתשלום. "הנתבעים היו כה נחושים לחמוק מתשלום ולהכחיש קיומו של הסכם תיווך, עד אשר גם בכתב ההגנה לא היססו להכחיש ברי"ש גלי קיומו של הסכם מחייב", כתב השופט ברקאי והוסיף: "ניסיונות ההתחמקות של הנתבעים חדלו כאשר הגיע שלה הגשת תצהיריהם. גם גרסתם השתנתה. הפעם כבר הודו הנתבעים באופן חד משמעי שפעלו יחדיו".

בסיכומו של דבר קבע השופט כי עולה תמונה ברורה כי המתווך אכן שלח והחתים את הנתבעים על הסכם תיווך מחייב. בנוסף הוא ציין כי אמנם החתימה בפועל של בתם בלבד אולם מהתצהירים עולה כי החתימה הייתה גם בשמם ועבורם.

"אין חולק על כך שבסופו של יום רכשו בני הזוג את כל קומה 28 בבית המגורים, ובכללה רכשו גם את מחצית הקומה שהוצגה להם לראשונה על ידי התובע" והדגיש כי המתווך זכאי לדמי התיווך. "אין לקבל מצב בו הנתבעים הדירו את התובע מהעסקה ואף מידרו אותו. לא נאמר דבר לתובע אודות עסקה אחרת שהם מעוניינים בה, עסקה אשר היא לא אחרת מאשר עסקה לרכישת יחידה שהציג לה התובע", סיכם השופט.