"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הצעת חוק: להגביל את שכר הטרחה של עורכי דין שמייצגים נפגעי טרור

המטרה: להגן על הגמלאות שלהן זכאים אלפי הנפגעים בטבח 7 באוקטובר ובמלחמה • יוזם ההצעה: ח"כ ארז מלול מש"ס • גם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שבנו נפצע קשה במלחמה, פנה לממשלה בנושא

,עודכן
0השמעה
עורך דין (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

מייד לאחר חג החנוכה בכוונת הקואליציה להעלות להצבעה הצעת חוק אשר תגביל את שכר הטרחה שיוכלו לקבל עורכי דין שייצגו נפגעי פעולות טרור. הצעת החוק שהוגשה על ידי ח"כ ארז מלול מש"ס, עו"ד בעצמו, זוכה במקרה הזה גם לתמיכת האופוזיציה.

המגבלה תחול על ייצוג בתביעות נגד הביטוח הלאומי לקבלת גמלאות הביטוח הלאומי לנפגעי טרור. מגבלה כזאת קיימת כבר בחוק לגבי תובעים שונים, אולם עד כה לא כללה תובעים שהם נפגעי טרור.

ח"כ ארז מלול (במרכז) בוועדה בכנסת,צילום: אורן בן חקון

בהצעת החוק הוסבר כי "על רקע הצפי כי בשבועות הקרובים מאות ואף אלפי נפגעי פעולות איבה מאירועי שבעה באוקטובר והאירועים שהתרחשו לאחריו יגישו למוסד לביטוח לאומי תביעות להכרה בנכותם, ועל רקע הצפי כי רבים מהם ישתמשו בשירותים של צדדים שלישיים לצורך כך יש להגן על הגמלאות שלהן הם זכאים ולהבטיח כי עיקר הגמלה תגיע לידי מי שזכאי לה".

על הצעת החוק חתמו גם ח"כ יונתן מישרקי מש"ס, ח"כ יואב סגלוביץ' מיש עתיד, ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה, ח"כ אליהו ברוכי מיהדות התורה וח"כ מתן כהנא מהמחנה הממלכתי. בהצעת החוק נכתב: "נפגעי מתקפת הטרור נמצאים במצב בלתי אפשרי שבו הם נאלצים להתמודד עם שיקום הפגיעות הגופניות, הטראומה והשכול לצד התמודדות עם הביורוקרטיה הנלווית למיצוי זכויותיהם וקבלת פיצוי על נזקיהם, פיצוי שנועד לאפשר להם להתקיים בכבוד ולשקם את חייהם.

ח"כ נעמה לזימי. גם באופוזיציה תומכים,צילום: אורן בן חקון

"חלק מהנפגעים נאלצים במקביל להשתתף בפעילות דיפלומטית לשחרור יקיריהם שנחטפו, וחלק מתמודד בנוסף עם הצורך להתחיל חיים חדשים במקום מגורים זר, לזמן לא ידוע, וללא ודאות לגבי תעסוקה. מדובר בהתמודדויות מורכבות וקשות, הדורשות הן משאבים נפשיים ומסוגלות לפעול והן משאבים כלכליים".

גם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פנה לממשלה בבקשה כי "יש להגביל באופן מיידי את גובה שכר הטרחה שגובים עורכי דין מאלפי פצועי צה"ל ונפגעי פעולות איבה", זאת מפני שהצעת חוק דומה לא קודמה. חגי אנגלמן, בנו של מבקר המדינה, נפצע קשה במלחמה בעזה ומאושפז בבית החולים הדסה עין כרם. במשרד מבקר המדינה אומרים כי "הגם שהמבקר לא נחשף לנושא באופן אישי - הוא קיבל פנייה בעניין נחיצות הסדרת הנושא בעת הזו ממשרד הביטחון".

מבקר המדינה: "אין הצדקה להתעוררות המאוחרת של הממשלה לטיפול בעורף" // צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור

הצעת חוק בעניין הגבלת שכ"ט לפצועי צה"ל עברה בקריאה טרומית כשלושה חודשים טרם הטבח ב־7 באוקטובר השנה. הצעה זו לא קודמה בשל החלטת ועדת השרים לחקיקה להכין הצעת חוק ממשלתית בנושא הרחבת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. מבקר המדינה הדגיש: "נדרש לפעול ללא דיחוי להסדרה של הנדון, ובכלל זה לפעול לקביעת תעריף מפוקח והוגן בגין שירותים משפטיים המוענקים הן לפצועי צה"ל והן לנפגעי פעולות איבה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר