"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בשל המלחמה: אם תוכל להוציא את בתה מהארץ בניגוד לדעת האב
המבקשת טוענת שהאב ידע שברצונה לשוב לחו"ל ולהתגורר בחיק משפחתה • לצד ההיתר הורתה השופטת: האם תפקיד 150 אלף שקל שיועברו לאב אם הילדה לא תשוב בתוך חודש • "איזון ראוי בין חירות האם לקשר רציף עם האב"
האם חוששת להישאר בארץ, ירי טילים מעזה לישראל. צילום: אי.פי

בשל המלחמה: אם תוכל להוציא את בתה מהארץ בניגוד לדעת האב

המבקשת טוענת שהאב ידע שברצונה לשוב לחו"ל ולהתגורר בחיק משפחתה • לצד ההיתר הורתה השופטת: האם תפקיד 150 אלף שקל שיועברו לאב אם הילדה לא תשוב בתוך חודש • "איזון ראוי בין חירות האם לקשר רציף עם האב"

אבי כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

במהלך חודש אוקטובר הגישה אישה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן סעד דחוף, להנפקת דרכון לבתה בת ה־4.5 חודשים והיתר להוציאה מן הארץ. מדובר באישה בעלת אזרחות כפולה אשר לפני כשלוש שנים עשתה עלייה והגיעה ארצה בגפה ומטעמים ציוניים.

בארץ הכירה את אבי הילדה, אך לאחר שנולדה בתם השניים הסתכסכו ונפרדו, ולאחר פרוץ המלחמה הוצע למבקשת דרך השגרירות הזרה לעזוב את ישראל בטיסת חירום למשך תקופת המלחמה, אך לשם כך היה עליה להנפיק לבת דרכון. לדבריה, האב מסרב לאפשר לבת לצאת מהארץ ולהנפיק לה דרכון מטעמים שאינם ענייניים. לשיטתה, על האב להסכים ולתת ידו לכך שבתו תצא מאזור סכנה למקום מוגן והיא מתחייבת לשוב לישראל מייד בתום המלחמה.

תיעוד%3A נתב"ג בזמן האזעקה %2F%2F אליעזר קליין

לטענתה, היא עובדת כאן ומרכז חייה בישראל. כמו כן, היא מצויה בשנה האחרונה ללימודיה האקדמיים, חתומה על הסכם שכירות עד לשנה הבאה, ו"זה לא הגיוני שאעזוב את כל זה כדי לחזור למדינה שלא היה לי טוב בה", טענה והוסיפה כי בדירה השכורה שבה היא מתגוררת אין ממ"ד, ובזמן אזעקה עליה לרוץ עם הפעוטה למקלט הסמוך.

האב, מנגד, התנגד בתוקף למבוקש, מחשש שהאם תשתקע בחו"ל או תמשיך ממנה למדינה אחרת ולא תשוב ארצה. לטענתו, מתן היתר למבקשת לצאת את הארץ עם הבת יביא לחטיפתה ולשלילת זכותו כאפוטרופוס טבעי.

האבא חשש: האם תשתקע בחו"ל עם הילדה, צילום: GettyImages

לדבריו, המבקשת ציינה בפניו בעבר שברצונה לשוב לחו"ל ולהתגורר בחיק משפחתה. האב הוסיף שהמלחמה מתחוללת בעת הזו באזור הדרום בעיקר, ובמידה שתתפשט לצפון הארץ תוכל האם להתמגן ככל תושבי הארץ. הוא הציע שהמבקשת תשכור דירה ממוגנת וטען כי בקשת האם מהווה "ניצול ציני של המצב". עוד הדגיש כי הוא נושא מיוזמתו בדמי מזונות משמעותיים.

השופטת קיבלה את בקשת האם, אך הורתה כי הילדה תוכל לצאת מישראל בתנאי שהאם תפקיד ערבות כספית של 150 אלף שקל, ובאם לא תחזור לארץ בתוך חודש יחד עם הילדה הכספים יועברו לאבי הבת.

הילדה תוכל לצאת מישראל עם ערבות של האם, מיצג החטופים בנתב"ג, צילום: סיון פרג'

"נדמה כי המסגרת הדיונית הצמיחה, על רקע הנסיבות החריגות ופרוץ המלחמה, דילמה לא פשוטה. למותר להרחיב שאין צורך להיאחז בסימוכין לצורך הקביעה שעל בית המשפט לראות לנגד עיניו את טובתה של הקטינה, ולפיו מטובתו של ילד שלא לשהות באזור בו מתחוללת מלחמה ובכך להכריע את הכף", כתבה השופטת לירון זרבל־קדשאי.

היא הוסיפה: "שוכנעתי שבלב ההכרעה מצוי איזון ראוי בין החירות הנתונה למבקשת לצאת את הארץ לתקופה קצובה לצורך התאווררות בחיק משפחת המוצא הדרושה לה על רקע פרוץ המלחמה, לבין ההכרח להשיב את הקטינה ארצה בתום התקופה הקצובה, לקיים קשר רציף ובר־קיימא עם אביה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...