האם עתירה לבג"ץ תוכל למנוע את עסקת שחרור החטופים?

"זהו אחד הדיונים הטעונים והמטלטלים שבאו בפני בית משפט זה", כך כתבה נשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר השופטת דורית בייניש, אשר דחתה ב-2011 את העתירות נגד שחרור גלעד שליט תמורת שחרור מחבלים.

"ההכרעה בשאלות המתעוררות במקרה שלפנינו, המערבת שיקולי ביטחון, שיקולי מוסר ושיקולים ערכיים, מסורה בעיקרה לרשות המבצעת - הממשלה הנבחרת - שברוב מכריע החליטה כי הכף נוטה לצד החזרת החייל, ולו גם במחיר שחרורם של המחבלים בהיקף הגדול שנדרש במהלך זה", נימקה.

היום (רביעי), בשעה ארבע לפנות בוקר פרסם משרד המשפטים את החלטת הממשלה המאשרת את עסקת שחרור החטופים תמורת שחרור מחבלים מבתי הכלא. 24 שעות משעה זו ניתנת הזכות לעתור לבג"ץ נגד החלטת הממשלה, ודיון צפוי להתקיים בסמוך ומיד לאחר הגשת העתירה אם תוגש. ארגון המשפחות השכולות אלמגור, שעתר בעבר נגד עסקת גלעד שליט, הודיע כי בכוונתו לעתור גם נגד עסקת שחרור החטופים. כפי שאירע בבג"ץ עסקת שליט ועוד קודם לכן בעתירות בעניין עסקת גולדווסר-רגב,גם הפעם צפוי בג"ץ לדחות את העתירות.

העתירות שהוגשו בעבר נגד עסקאות כאלה נשענו בעיקר על עילת הסבירות. כזכור, הכנסת חוקקה חוק אשר צמצם את עילת הסבירות כך שבג"ץ לא יוכל להתערב מכוחו בהחלטת הממשלה. ואולם, לעותרים ישנן אפשרויות משפטיות נוספות לתקוף את החלטת הממשלה, בין השאר לנסות לטעון כי חרגה מסמכותה המוקנית לה בחוק.

בעקבות עסקת שליט, בשנת 2014 חוקקה הכנסת חוק שהסדיר לראשונה את סמכות הממשלה לשחרר אסירים וזאת לפי החוק מטעמים של ניהול יחסי החוץ של המדינה וביטחונה. סעיף 8ב לחוק קובע כי החלטת ממשלה כזאת יכולה להתקבל באחת משלוש האפשרויות: עבור מחווה מדינית, עבור שחרור אזרחים חטופים, גופותיהם ואף מידע עליהם, וכן עבור הסכם מדיני.

מחבל משוחרר אשר יפר את תנאי השחרור יוחזר לכלא, כך קרה עם רבים ממשוחררי עסקת שליט. החוק מאפשר יותר מכך, הוא מקנה לממשלה סמכות להורות על השבת המחבלים המשוחררים להמשך ריצוי העונש אף אם לא הפרו את תנאי השחרור, וזאת בנימוק כי "אין עוד עניין מדיני או ביטחוני בהמשך שחרורו". כלומר, לו ישראל תצליח לשחרר את כל החטופים שבשבי חמאס, היא יכולה להורות להשיב את המחבלים ששוחררו תמורתם אל בתי הכלא.