"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
״מידתיות״? הפוליטיקאים המתלהמים פוגעים במאמצי המשפטנים
קריאות מתלהמות של שרים וחברי כנסת, גם אם זוטרים וחסרי השפעה, כמו הקריאה "לשטח" את עזה, נקלטות היטב אצל דורשי רעתנו, כ"ראיה" לכוונותיה של ישראל לפעול באופן שאינו מידתי • מידתיות בתקיפה, לפי דיני הלחימה, אינה השוואה בין מספר הנפגעים האזרחיים בשני הצדדים • דרישת הדין היא שמטרה צבאית לא תיתקף אם הנזק הצפוי לאזרחים מופרז ביחס לתועלת הצבאית המצופה מהתקיפה
תקיפת צה"ל ברצועת עזה. צילום: איי.אף.פי.
פרשנות

״מידתיות״? הפוליטיקאים המתלהמים פוגעים במאמצי המשפטנים

קריאות מתלהמות של שרים וחברי כנסת, גם אם זוטרים וחסרי השפעה, כמו הקריאה "לשטח" את עזה, נקלטות היטב אצל דורשי רעתנו, כ"ראיה" לכוונותיה של ישראל לפעול באופן שאינו מידתי • מידתיות בתקיפה, לפי דיני הלחימה, אינה השוואה בין מספר הנפגעים האזרחיים בשני הצדדים • דרישת הדין היא שמטרה צבאית לא תיתקף אם הנזק הצפוי לאזרחים מופרז ביחס לתועלת הצבאית המצופה מהתקיפה

אל"מ (מיל') ד"ר לירון ליבמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הלחימה בעזה כרוכה באתגרים רבים מבחינת הדין הבינלאומי. אחד האתגרים הגדולים הוא שאלת המידתיות. רבים מודים שלישראל הזכות להגן על עצמה ומכירים בכך שצה"ל תוקף רק מטרות צבאיות בעזה, אולם טוענים כי התקיפות אינן מידתיות. הטענות, ולעיתים גם המענה הניתן להן, חוטאים בהבנת הדין הבינלאומי.

מידתיות בתקיפה, לפי דיני הלחימה, אינה השוואה בין מספר הנפגעים האזרחיים בשני הצדדים. דרישת הדין היא שמטרה צבאית לא תיתקף אם הנזק הצפוי לאזרחים מופרז ביחס לתועלת הצבאית המצופה מהתקיפה. מידתיות התקיפה אינה נמדדת ב"מבחן התוצאה", לפי מספר הנפגעים האזרחיים בפועל, אלא לאור מה שידע או יכול היה לדעת המפקד ב"זמן אמת", כשהתקיפה תוכננה ובוצעה.

דיווח פלשתיני%3A צה"ל תקף רב קומות ליד בית החולים ירושלים בצפון הרצועה

מלחמה היא "ממלכת אי־הוודאות". במקום מסוים ייתכן שיהיו יותר אזרחים מהצפוי, ובמקום אחר תקיפת מנהרה עשויה לפגוע במחסן בלתי מוכר של רקטות שיתפוצץ וירחיב את הנזק לאזרחים. צה"ל מחויב לנקוט אמצעים סבירים לצמצום הנזק לאזרחים כתוצאה מתקיפותיו וברור שהוא אכן פועל כך, במיוחד בקריאה לתושבי צפון הרצועה להתפנות דרומה על מנת להקטין את הסיכון שייפגעו מהלחימה העזה. קריאה זו כללה הנחיה מדויקת בנוגע לשעות ולצירי תנועה שבהם יהיה הפינוי בטוח.

משקיף חיצוני אינו יכול להעריך באופן מהימן את מידתיות התקיפה, מבלי שיש בידיו מידע על התועלת הצבאית המצופה ותהליך תכנונה. אין זה מקרה שבכל פסיקת בתי הדין הבינלאומיים הפליליים אין ולו מקרה אחד שבו הורשע חייל בתקיפה בלתי מידתית. כמובן, אין הדבר מבטיח שבמסגרת היחס המוטה לישראל לא ייעשה ניסיון ליצור תקדים עולמי דווקא על גבנו.

כוחות צה"ל בשטח רצועת עזה, צילום: דובר צה"ל

במערכה המשפטית הבינלאומית יש מי שמזיק ומי שמסייע. קריאות מתלהמות של שרים וחברי כנסת, גם אם זוטרים וחסרי השפעה, כמו הקריאה "לשטח" את עזה, נקלטות היטב אצל דורשי רעתנו, כ"ראיה" לכוונותיה של ישראל לפעול באופן שאינו מידתי. בצד המסייע עומדים הפרקליטות הצבאית ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה.

כבר לפני שנים רבות גמלה ההבנה כי הממד המשפטי הוא ממד חיוני להשגת התכלית הצבאית ולתרגומה להישג מדיני ארוך טווח. בניגוד לדימוי המופרך של "הורדת ידיים", מדובר בתהליך של דיאלוג מתמשך בין הדרג המדיני, מפקדי צה"ל והמשפטנים, בכל הדרגים, מהאוגדה ועד קבינט המלחמה, שמטרתו לאתר את הדרך המיטבית להשיג את מטרות הלחימה, במסגרת היותה של מדינת ישראל מדינת חוק. הדין מאפשר השגת תכלית צבאית לגיטימית ואוסר רק ברוטליות מיותרת. אם נקפיד על כך, ננצח גם במערכה הזו.

הכותב שירת כראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל. כיום עו"ד פרטי, מגשר ומרצה במכללת ספיר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...