נשיאת העליון, אסתר חיות, תפרוש באופן רשמי בשבוע הבא

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, תפרוש מכהונתה בעוד שישה ימים, ביום שני, בתאריך 16.10.23.

על פי החוק עם הגיעה לגיל 70, חיות צריכה לפרוש מתפקידה. בשל המצב, טקס הפרישה שאמור היה להיערך לשופטת העליון - יבוטל.

חיות עבדה 12 שנים כעורכת דין. במרץ 1990 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בתל אביב ושובצה בבית משפט לעניינים מקומיים. באוקטובר 1996 החלה לכהן כשופטת בפועל בבית המשפט המחוזי בתל אביב לתקופה של שנה, ובספטמבר 1997 מונתה לשופטת בית המשפט המחוזי. בשנים אלה דנה בתיקים אזרחיים, תובענות ייצוגיות והליכים מנהליים. ישבה גם בהרכב ערעורים וכן בהרכב פשעים חמורים בראשותו של השופט אדמונד לוי.

במרץ 2003 החלה לכהן כשופטת בבית המשפט העליון, ובמאי 2004 החלה לכהן כשופטת בית המשפט העליון במינוי קבע.

בחודש אפריל 2013 מונתה חיות לממלאת מקום יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות לכנסת העשרים. ב־23 ביוני 2014 החליפה את עדנה ארבל כחברה בוועדה לבחירת שופטים, וב־1 ביולי 2015 הוחלפה על ידי סלים ג'ובראן. במאי 2015 מונתה ליושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית, ונשאה בתפקיד עד אפריל 2017. בינואר 2015 החלה לכהן כיושבת ראש ועדת האתיקה של השופטים. חיות חברה לצד מנהל בתי המשפט ב"ועדת השניים", ועמדה בראש הוועדות לאיתור נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה ונשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.

ב־2017, עם סיום תפקידה של מרים נאור כנשיאת בית המשפט העליון, הייתה חיות המועמדת הבולטת לתפקיד, על פי שיטת הסניוריטי הנהוגה. שרת המשפטים, איילת שקד, יזמה דיון בעניין ביטול שיטת הסניוריטי בטענה כי זו אינה מתיישבת עם לשון החוק ופוגעת בסמכות הוועדה לבחירת שופטים. בעקבות כך נפגשה חיות עם אנשי תקשורת לשיחות תדרוך, שבהן אמרה שגישתה להתנחלויות אינה שלילית, על אף שתמכה בהרס שכונת נתיב האבות והחליטה שלא לאפשר דחייה של הרס בתי עמונה, וכי "אין לה כל רצון לנהל את המדינה באמצעות בג"ץ, ולהחליף את הכנסת והממשלה".

בספטמבר 2017 החליטה הוועדה לבחירת שופטים על מינויה לנשיאת בית המשפט העליון בתמיכת כל חברי הוועדה מלבד חברת הכנסת נורית קורן, שהחרימה את הישיבה במחאה נגד שיטת הסניוריטי.