האם אפשר לכמת את חייו של אדם בכסף? השופטת רותם קודלר עיאש הורתה לבני משפחתה של תושבת הדרום שהמשטרה ביקשה להורות לה לשהות במקלט מוגן בשל חשש לחייה, להפקיד ערבות של 100 אלף שקלים על מנת שיגנו על חייה. השופטת אף הורתה לזקני השבט שלה לחתום ערבות על סך 400 אלף שקלים, על מנת שהאישה לא תיפגע.
מדובר בבקשה שהגישה משטרת ישראל למתן צו הגנה לצעירה בשנות העשרים לחייה, אשר לטענת המשטרה קיימת סכנה מיידית ומוחשית לחייה. בבקשה צוין כי בשני מועדים שונים במהלך החודשים האחרונים, הצעירה הותקפה ע"י אביה, בבית הוריה ונגרמו לה חבלות משמעותיות - כל זאת על רקע פגיעה בכבוד המשפחה. בבקשה תואר כי שוטרים נאלצו לחלץ אותה מבית אביה תוך התנגדות פעילה של בני המשפחה. בעקבות כך, הוגש כתב אישום כנגד האב שעצור על פי החלטת בית המשפט עד תום ההליכים.
מאז המקרה, הושמה הצעירה, על פי הסכמתה, במקלט מוגן וכחודשיים לאחר מכן, פנתה הצעירה להרווחה וביקשה לעזוב את המקלט על מנת להינשא לבחיר ליבה, אלא שבמקביל לתהליך זה, התקבל מידע קונקרטי, לפיו יש סכנה ממשית ברורה ומידית לחייה הצעירה וכי עולה החשש כי יציאתה מהמקלט לטובת חתונה הינה סיפור כיסוי על מנת שיתאפשר לשים סוף לחייה. לאחר שמצב הדברים הוסבר לה, על פי הסכמתה היא הוחזרה באותו היום למקלט המוגן.
לדיון הגיעו ארבעה מבני משפחתה של הצעירה, ביניהם אחיו של אביה שנמצא במעגל הראשון המחויב ביותר להגנת כבודה של הצעירה. כמו כן, התייצבו שניים מזקני השבט. שניים מבני המשפחה, שהציעו לקחת אחריות על חיי הצעירה, ביקשו לשכנע את בית המשפט כי הם מבינים את האחריות שנטלו עליהם. אחד מזקני השבט אף הבהיר כי בני המשפחה נתנו את ברכתם לחתונה המתוכננת של המשיבה עם בחיר ליבה.
השופטת קודלר עיאש ציינה בהחלטתה כי מכל בחינה משפטית מדובר בבקשה חריגה ומורכבת, כאשר בהליכים דומים נקבע כי אין לבית המשפט סמכות לכפות על אדם צו הגנתי ואין אפשרות לכפיית שהייה במקלט לנשים מוכות או בכל מקום מוגן אחר, אף אם המעשה הוא לטובת המוגן, אלא אם קיימת אינדיקציה לפגם בכשרותו המשפטית. "בענייננו לא יכולה להיות מחלוקת כי לא נפל כל פגם ביכולת של המשיבה להביע עמדתה, לבחור בחירות ביחס למהלך חייה", כתבה השופטת בהחלטתה והציעה כי בני המשפחה וזקני השבט יחתמו על ערבות אשר תוחזר להם לשיעורין ובחלוף מספר שנים, כאשר יוכיחו כי מצליחים להבטיח את שלמות חייה של הצעירה.
"לא ניתן לכפות על המשיבה הגנה במסגרת המשך שהותה במקלט מוגן, בהעדר הסכמה מצדה. על כן, סבורני כי הדרך לאזן בין החשש המבוסס מחד ובין זכויותיה של המשיבה מאידך, היא לקבוע כי הערבים יפקידו ערבויות כפי שהסכימו וזאת לצורך הבטחת שלומה וחייה של המשיבה", כתבה השופטת והוסיפה: "בית המשפט ער לכך שכללי וחוקי התרבות ממנה מגיעה משפחתה של המשיבה, קובעים כי בני משפחתה הקרובים ביותר הם גם המחויבים להגנה על כבודה, לעתים גם במחיר פגיעה בחייה, כאשר ערך חייה לעיתים נסוג בפני כבוד המשפחה. יחד עם זאת, מספר אנשים מכובדים ביותר התייצבו בפני ביהמ"ש, מהווים חלק מזקני השבט ומסרו לבית המשפט את התחייבותם המהותית והפרקטית לקחת על עצמם את האחריות על שמירת חייה של המשיבה".טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו