"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשלושה מיליון שקלים: עבר תאונת דרכים כמלצר, וקיבל פיצויים כעובד הייטק

המלצר שנפגע בתאונת דרכים הגיש תביעה, בטענה שהפיצויים צריכים להיות מחושבים על פי שכרו לאחריה • התביעה התקבלה, ובסופו של דבר קיבל התובע סכום גבוה, שמתוכו שני מיליון שקלים רק על ההשתרכויות עתידיות שהפסיד

,עודכן
0השמעה
לטענת התובע, התאונה פגעה בכושר עבודתו (אילוסטרציה). צילום: דודו גרינשפן

לפני כחמש שנים נפצע התובע בעת תאונת דרכים, לאחר שרכב על אופנוע. הנפגע הגיש תביעה לפיצויים נגד חברת הביטוח "הפול".

המחלוקת הייתה סביב השאלה מהו השכר הקובע שיש לחשב לפיו את הפיצויים. במועד התאונה עבד התובע במלצרות והשתכר 3,100 שקלים בלבד. בו בזמן למד לתואר ראשון באוניברסיטה, אולם נאלץ להפסיק את הלימודים בעקבות התאונה.

תאונת אופנוע בכביש 20 // צילום: תיעוד מבצעי מד"א

לאחר ששוקם, התגלגל בעבודות שונות עד שלבסוף מצא עבודה בחברה העוסקת במכירות דרך האינטרנט ושכרו, שהיה מבוסס על מכירות, הגיע לכ־40 אלף שקלים בחודש - יותר מפי שלושה מהשכר הממוצע במשק.

עו"ד פרויליך,צילום: לירון מולדובן

חברת הביטוח טענה כי יש לחשב את הפיצויים לפי שכר נמוך, שלא עולה על השכר הממוצע במשק, ולא לפי בסיס שכר של 40 אלף שקלים שהשתכר בעבודתו לאחר התאונה. גם לגבי הנכות טענה החברה כי אין לפצותו, מכיוון שהיא לא מפריעה לו לעבוד ולהשתכר סכומי כסף גבוהים.

התובע, באמצעות עו"ד אריאל פרויליך ממשרד פרויליך־פרחי, טען כי אף שהשתכר משכורת מינימום לפני התאונה, את מרבית הפסדי שכרו יש לחשב לפי שילוש השכר הממוצע במשק.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אורלי מור־אל, קיבלה את מרבית טענות התובע, חישבה את שכרו לפי סכום של 27 אלף שקלים לחודש נטו ופסקה לו פיצויים של 2 מיליון שקלים רק עבור הפסדי ההשתכרות לעתיד.

כמו כן, נדחתה טענת חברת הביטוח שהנכות לא מפריעה לתובע בעבודה, ואף נפסקו לו פיצויים בסך 170 אלף שקלים רק עבור צריכת קנאביס. לבסוף, בשקלול כל הנכויות, נפסקו לו פיצויים בסך כ־3 מיליון שקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר