"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בית המשפט לטיקטוק: העבירו פרטי משתמש שפרסם סרטונים מכפישים
צעירה מהדרום דרשה לקבל פרטי משתמשים שלטענתה פרסמו עליה סרטונים מכפישים: "אני ממעטת לצאת מביתי, מחשש לפגיעה בי" • השופט: "הנתבע ויתר על זכות השימוע שניתנה לו, ובמתן צו ליצירת קשר עימו אין פגיעה ממשית בו"
אפליקציית טיקטוק. צילום: רויטרס

בית המשפט לטיקטוק: העבירו פרטי משתמש שפרסם סרטונים מכפישים

צעירה מהדרום דרשה לקבל פרטי משתמשים שלטענתה פרסמו עליה סרטונים מכפישים: "אני ממעטת לצאת מביתי, מחשש לפגיעה בי" • השופט: "הנתבע ויתר על זכות השימוע שניתנה לו, ובמתן צו ליצירת קשר עימו אין פגיעה ממשית בו"

אבי כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

צעירה תושבת הדרום הגישה בקשה לבית המשפט להורות לרשת החברתית טיקטוק להעביר לרשותה פרטי משתמשים בפרופילים פיקטיביים, אחרי שפרסמו עליה ברשת החברתית סרטונים שהכפישו אותו ועלולים לגרום לפגיעה בחייה.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מתוארים פרסומים פוגעניים, שבוצעו במשך כחודש בפלטפורמת טיקטוק בפרופילים פיקטיביים. בפרסומים הוצגה התובעת, שהיא תושבת הדרום ובת למשפחה מוכרת ומכובדת מהמגזר הבדואי, כזונה וכמכשפה העוסקת בכישופים ובמאגיות שחורות הגורמים למחלות ומוות, תוך ציון שמות של אנשים שבהם פגעה.

השפילו חרדי בירושלים%2C העלו לטיקטוק - ונעצרו | צילום%3A מתוך טיקטוק

התובעת טענה כי בעקבות הפרסומים היא ממעטת לצאת מביתה ולהיראות בציבור מתוך חשש שינסו לפגוע בה. הרשת החברתית לא הגישה כתב הגנה, אלא הודיעה לבית המשפט כי היא מותירה את ההחלטה בשאלת זכאותה של התובעת לקבלת המידע המבוקש לשיקול דעת בית המשפט.

השופט אילן דפדי, שקיבל את הבקשה, ציין בפסק הדין כי הבקשה שמשתמש עצמו לא השיב להודעת המייל ששלחה לו התובעת ולמרות שמדובר במענה אוטומטי, אין לשלול אפשרות כי המשתמש חזה בהודעה ומשיקוליו בחר שלא להגיב. "יש לראות בהתנהלות המשתמש כמשולה לוויתור על זכות השימוע שניתנה לו. אף אם כטענת הנתבעת אין חובה על משתמש במהלך הרישום לספק תיבת דואר אלקטרוני לצורך יצירת קשר, הרי שהיה עליו ליתן אמצעי קשר כלשהו.

"במקרה דנן, הוא בחר ליתן כתובת דואר אלקטרוני. המשתמש לא דאג לשמור על תיבת דואר תקינה ופעילה לצורך יצירת קשר עמו ובכך מנע אפשרות מהנתבעת, אשר בפלטפורמה שלה עשה שימוש, ליצור עמו קשר כלשהו", כתב השופט דפדי והוסיף: "כאשר בוחנים את המשמעות של מתן צו כמבוקש, נראה כי אין פגיעה ממשית במשתמש. כאמור, הנתבעת עצמה הסבירה כי אינה יודעת מי הוא אותו משתמש וכי אין לה כל דרך נוספת ליצור עמו קשר. לדברי בא כוח הנתבעת בדיון, הנתבעת לא יכולה להגיע לכתובת IP של המשתמש וכדי לאתר כתובת זו, יש לפנות לנותן השירות בארץ".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...