אתגר המשילות: הפרקליטות ורמ"י הצליחו להעביר לבעלות המדינה כ־4,000 דונם של קרקעות בנגב

אחרי מאבקים משפטיים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשלושה תיקים שונים, הצליחו מחוז דרום בפרקליטות המדינה ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להעביר לבעלות המדינה כ־4,000 דונם של קרקעות בנגב אשר בדואים טענו כי הן בבעלותם.

שופטים שונים בבית המשפט המחוזי דחו חוות דעת שונות של אקדמאים ישראלים שטענו לקיומן של ראיות היסטוריות לבעלותם של הבדואים על אדמות אלו, ואילו קיבלו את חוות דעתה של פרופ' רות קרק, שהוגשה מטעם המדינה, אשר שללה את הראיות.

העדות והממצאים

פסק הדין האחרון שניתן במהלך אוגוסט הוא "פס"ד אלחורטי", שבו קיבל השופט יעקב דנינו ממחוזי ב"ש את טענות המדינה, שאותה ייצג עו"ד איתן כהן מהפרקליטות, והעביר לבעלותה ארבע חלקות מקרקעין שונות בהיקף של כ־415 דונם בנגב, מצפון לבאר שבע.

התיק נולד ממחלוקת בין המדינה לבין משפחת אלחורטי, אשר כל אחת טענה כי הקרקעות שלה. המשפחה טענה כי הן הממשל העות'מאני והן ממשלת המנדט הבריטי התייחסו לקרקעות שהוחזקו ועובדו על ידי הבדואים כשייכות לבדואים, אף שלא ביצעו רישום של הבעלות.

חוות דעתה של פרופ' קרק שהוגשה מטעם הפרקליטות טענה כי הקרקעות לא הוחזקו בידי הבדואים, אלא היו שוממות וכי "עיבוד חקלאי קבוע והתנחלות למחצה של הבדואים בנגב החלו רק בתחילת המאה ה־20, ואף זאת רק בשבטים באזורים מסוימים".

השופט קבע כי "לא הוכח כי המקרקעין מושא התביעה הוקצו לידי מי מבני משפחת יורשי המנוחים", והוסיף כי לא הוכח שהחזיקו בהם בכלל וגם לא שעיבדו אותם חקלאית. "מצאתי להעדיף בבירור את עדותה וחוות דעתה של פרופ' קרק שהוגשו על ידי המדינה, על פני חוות דעתו ועדותו של ד"ר אחמד אמארה (היסטוריון), שהוגשו מטעם יורשי המנוחים. ד"ר אמארה התעלם במופגן מממצאי חוקרים שונים שעברו בשטחי התביעה או בסמוך ומצאו אותם שוממים".

השופט חייב את העותרים לשלם למדינה 70 אלף שקלים על הוצאות משפט.

תיק אסטרטגי

לפני חודשיים ניתן פסק דין בתיק "עראקיב", שנחשב במשרד המשפטים ל"תיק אסטרטגי". במסגרת פסק הדין טענו משפחות בדואיות בשם אבו מדיעם ואבו פריח על בעלות של כ־1,950 דונם של קרקעות הנמצאות מדרום לרהט וממערב לכביש 40. את המדינה ייצגו עו"ד יערי רואש ונירה כהן מהפרקליטות.

השופטת גאולה לוין דחתה חוות דעת של היסטוריונים שהגישו הבדואים, שלו היו מתקבלות בבית המשפט, היו מביאות למהפכה ולפתיחה של הליכי דרישות דומות לגבי עשרות אלפי דונמים נוספים בנגב.

גם מבחינת הבדואים היה זה תיק דגל, שבמסגרתו הוגש מחקר היסטורי של פרופ' גדי אלגזי, שכאמור לא הצליח להביא לתקדים משפטי. השופטת מתחה ביקורת כי "ההליך המשפטי אינו הפלטפורמה המתאימה למחקרים היסטוריים שמקומם במסגרת אקדמית ובמסגרת דיון ציבורי, שנותנים מקום לנרטיבים שונים".

בתחילת השנה קיבל השופט גד גדעון את טענות הפרקליטות ורמ"י, שהוצגו על ידי עו"ד תהילה שמשון מהפרקליטות והעביר לידי המדינה שטח של 1,260 דונם מצפון לבאר שבע, אשר משפחת אלבחירי הבדואית טענה כי הוא בבעלותה.

לטענתם, המקרקעין מוחזקים על ידיהם והם קיבלו אותם בירושה מאביהם שהחזיק בהם מתקופת השלטון הטורקי בארץ. המדינה טענה כי הקרקע כלל לא ניתנת לעיבוד חקלאי ונתונה בבעלותה משנות ה־60.

בעוד הבדואים טענו לקיומו של קושאן המוכיח את בעלותם על הקרקע, השופט דחה זאת וקבע כי "עד סיום ההתדיינות לא הוגשו על ידי התובעים הקושאן הנטען, העתקו, או ראיה אחרת כלשהי לרכישת המקרקעין". תצלומי אוויר מקום המדינה הראו כי אין על הקרקע כלל מבנים והיא מעובדת חקלאית רק ב־2.5 אחוזים משטחה. השופט קבע כי המשפחה תשלם למדינה 35 אלף שקלים על הוצאות משפט.