"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אתגר המשילות: הפרקליטות ורמ"י הצליחו להעביר לבעלות המדינה כ־4,000 דונם של קרקעות בנגב
לאחר הליכים משפטיים בחצי השנה האחרונה, עברו לידי המדינה קרקעות שמשפחות בדואיות טענו לבעלותן • שופטים דחו חוות דעת שונות של אקדמאים שתמכו בטענות המשפחות
עומסי חום קיצוניים. צילום: דודו גרינשפן
פרסום ראשון

אתגר המשילות: הפרקליטות ורמ"י הצליחו להעביר לבעלות המדינה כ־4,000 דונם של קרקעות בנגב

לאחר הליכים משפטיים בחצי השנה האחרונה, עברו לידי המדינה קרקעות שמשפחות בדואיות טענו לבעלותן • שופטים דחו חוות דעת שונות של אקדמאים שתמכו בטענות המשפחות

נטעאל בנדל
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אחרי מאבקים משפטיים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשלושה תיקים שונים, הצליחו מחוז דרום בפרקליטות המדינה ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להעביר לבעלות המדינה כ־4,000 דונם של קרקעות בנגב אשר בדואים טענו כי הן בבעלותם.

שופטים שונים בבית המשפט המחוזי דחו חוות דעת שונות של אקדמאים ישראלים שטענו לקיומן של ראיות היסטוריות לבעלותם של הבדואים על אדמות אלו, ואילו קיבלו את חוות דעתה של פרופ' רות קרק, שהוגשה מטעם המדינה, אשר שללה את הראיות.

העדות והממצאים

פסק הדין האחרון שניתן במהלך אוגוסט הוא "פס"ד אלחורטי", שבו קיבל השופט יעקב דנינו ממחוזי ב"ש את טענות המדינה, שאותה ייצג עו"ד איתן כהן מהפרקליטות, והעביר לבעלותה ארבע חלקות מקרקעין שונות בהיקף של כ־415 דונם בנגב, מצפון לבאר שבע.

היישוב טראבין בנגב, צילום: דודו גרינשפן

התיק נולד ממחלוקת בין המדינה לבין משפחת אלחורטי, אשר כל אחת טענה כי הקרקעות שלה. המשפחה טענה כי הן הממשל העות'מאני והן ממשלת המנדט הבריטי התייחסו לקרקעות שהוחזקו ועובדו על ידי הבדואים כשייכות לבדואים, אף שלא ביצעו רישום של הבעלות.

חוות דעתה של פרופ' קרק שהוגשה מטעם הפרקליטות טענה כי הקרקעות לא הוחזקו בידי הבדואים, אלא היו שוממות וכי "עיבוד חקלאי קבוע והתנחלות למחצה של הבדואים בנגב החלו רק בתחילת המאה ה־20, ואף זאת רק בשבטים באזורים מסוימים".

בעיית פוליגמיה קשה במגזר הבדואי, צילום: דודו גרינשפן

השופט קבע כי "לא הוכח כי המקרקעין מושא התביעה הוקצו לידי מי מבני משפחת יורשי המנוחים", והוסיף כי לא הוכח שהחזיקו בהם בכלל וגם לא שעיבדו אותם חקלאית. "מצאתי להעדיף בבירור את עדותה וחוות דעתה של פרופ' קרק שהוגשו על ידי המדינה, על פני חוות דעתו ועדותו של ד"ר אחמד אמארה (היסטוריון), שהוגשו מטעם יורשי המנוחים. ד"ר אמארה התעלם במופגן מממצאי חוקרים שונים שעברו בשטחי התביעה או בסמוך ומצאו אותם שוממים".

השופט חייב את העותרים לשלם למדינה 70 אלף שקלים על הוצאות משפט.

תיק אסטרטגי

לפני חודשיים ניתן פסק דין בתיק "עראקיב", שנחשב במשרד המשפטים ל"תיק אסטרטגי". במסגרת פסק הדין טענו משפחות בדואיות בשם אבו מדיעם ואבו פריח על בעלות של כ־1,950 דונם של קרקעות הנמצאות מדרום לרהט וממערב לכביש 40. את המדינה ייצגו עו"ד יערי רואש ונירה כהן מהפרקליטות.

דוברות המשטרה

השופטת גאולה לוין דחתה חוות דעת של היסטוריונים שהגישו הבדואים, שלו היו מתקבלות בבית המשפט, היו מביאות למהפכה ולפתיחה של הליכי דרישות דומות לגבי עשרות אלפי דונמים נוספים בנגב.

גם מבחינת הבדואים היה זה תיק דגל, שבמסגרתו הוגש מחקר היסטורי של פרופ' גדי אלגזי, שכאמור לא הצליח להביא לתקדים משפטי. השופטת מתחה ביקורת כי "ההליך המשפטי אינו הפלטפורמה המתאימה למחקרים היסטוריים שמקומם במסגרת אקדמית ובמסגרת דיון ציבורי, שנותנים מקום לנרטיבים שונים".

בתחילת השנה קיבל השופט גד גדעון את טענות הפרקליטות ורמ"י, שהוצגו על ידי עו"ד תהילה שמשון מהפרקליטות והעביר לידי המדינה שטח של 1,260 דונם מצפון לבאר שבע, אשר משפחת אלבחירי הבדואית טענה כי הוא בבעלותה.

צעירים בדואים מפגינים, צילום: אי.אף.פי

לטענתם, המקרקעין מוחזקים על ידיהם והם קיבלו אותם בירושה מאביהם שהחזיק בהם מתקופת השלטון הטורקי בארץ. המדינה טענה כי הקרקע כלל לא ניתנת לעיבוד חקלאי ונתונה בבעלותה משנות ה־60.

בעוד הבדואים טענו לקיומו של קושאן המוכיח את בעלותם על הקרקע, השופט דחה זאת וקבע כי "עד סיום ההתדיינות לא הוגשו על ידי התובעים הקושאן הנטען, העתקו, או ראיה אחרת כלשהי לרכישת המקרקעין". תצלומי אוויר מקום המדינה הראו כי אין על הקרקע כלל מבנים והיא מעובדת חקלאית רק ב־2.5 אחוזים משטחה. השופט קבע כי המשפחה תשלם למדינה 35 אלף שקלים על הוצאות משפט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...