שנה לאחר דו"ח מררי: רק ארבעה תיקים שבהם נעשה שימוש ברוגלה נבדקו

כמעט שנה מאז פרסום דו"ח ועדת מררי לבדיקת הטענות לשימוש לא חוקי במערכת האכיפה ברוגלה לשם האזנות סתר, ומאז הוראת פרקליט המדינה לבדוק תיקים מתנהלים שבהם נעשה שימוש ברוגלה - ל"ישראל היום" נודע כי נערכה בדיקה לגבי ארבעה תיקים בלבד, רובם בעקבות דרישת סנגורים, ולא ביוזמת הפרקליטות.

בתיק האחרון שנבדק, תיק הרצח הכפול בטול כרם, הפרקליטות טענה כי יש לאפשר להגיש סרטונים ממצלמות אבטחה אף שאין צו שיפוטי מאחוריהם. כשהשופטים העלו שאלות, התובעת הצהירה: "יש היתר, יש את חזקת התקינות המנהלית".

בעקבות הדיון ערכה הפרקליטות בדיקה בתיק, ואז התגלה כי לא הייתה תקינות, וכי החומרים הושגו באופן לא חוקי.

בעקבות הדיון ערכה הפרקליטות בדיקה בתיק, ובתחילת השבוע הודיעה כי בבדיקה התגלה כי בתיק המדובר נעשה שימוש ברוגלה, ששאבה מידע החורג משהתיר בית המשפט.

עד היום הצהירו המשטרה והפרקליטות, וכך גם נכתב בדו"ח מררי, כי גם במקרים שבהם הרוגלה שאבה בניגוד לצו - אף אחד לא עיין במידע וודאי שלא נעשה בו שימוש. בשבוע שעבר הודתה הפרקליטות כי המשטרה לא רק עיינה במידע, אלא עשתה בו שימוש ואף הגישה אותו בפני שופט - מבלי ליידע אותו כי המידע הושג באופן בלתי חוקי, ובכך הלבינה את המידע, שהגיע ממצלמות אבטחה של בית פרטי. באותו היום נחשף ב"ישראל היום" כי הדבר לא נעשה פעם אחת, כפי שניתן להבין מהודעת הפרקליטות, אלא פעמיים באותו התיק.

כאמור, אף שהשבוע הודיעה הפרקליטות כי תיק הרצח הכפול בטול כרם נבדק באופן יזום - מה שהביא לבדיקה, שהחלה לפני חודש, הוא דיון דרמטי שנערך בבית המשפט המחוזי בנצרת, במסגרתו השופטים מנעו הגשת סרטונים שהושגו על ידי המשטרה באמצעות מידע בלתי חוקי ששאבה הרוגלה.

הפרקליטות ביקשה להגיש את הסרטונים על גבי עדותו של רס"מ חוסיין ספאדי, חוקר בימ"ר חוף. כשהאחרון שנשאל כיצד הגיעו הסרטונים לידיו, הסביר: "יש תעודת חיסיון, אני קיבלתי קובץ וצפיתי בו". הסרטונים הם פלט של מצלמות אבטחה בבית אביו של אחד מהחשודים בתיק.

הפרקליטות פסלה ראיות

הסנגור עו"ד תמיר סננס התנגד להגשת הסרטונים, אף שבשלב זה לא ידע כי הושגו באופן בלתי חוקי על ידי המשטרה. חשדו עלה מכיוון שלא היה צו שיפוטי שיאפשר חדירה למצלמות האבטחה של הבית.

"אין דרך שבה ניתן להגיש לבית המשפט ראיה שכזאת", טען בפני השופטים. "אני לא יודע מאיפה זה הגיע, זו ראיה שהושגה שלא כדין. נקודה". הסנגור הסביר כי המצלמות משדרות ישירות למכשיר הסלולרי של אביו של אחד מהחשודים, וכי המידע לא נשמר בכונן קשיח.

"הצילומים הללו התקבלו אצל משטרת ישראל באמצעות היתר שיפוטי שפרטיו נמצאים תחת חיסיון", השיבה התובעת בתיק מטעם הפרקליטות. "הטענה שמדובר בצילומים שהתקבלו ללא צו היא לא נכונה, ואני לא יכולה לפרט מעבר לכך. ברגע שמדובר בחומר שנמצא תחת חיסיון - יש חזקת התקינות המנהלית".

חזקת התקינות המנהלית היא ההנחה המשפטית שרשויות המדינה נוהגות כדין - והשבוע התברר כי דווקא בתיק שבו נטענה הטענה הרשויות לא פעלו כדין, והצהרת הפרקליטה נמצאה כלא נכונה. יש לציין כי במועד הדיון גם הפרקליטה לא ידעה על כך.

"אנחנו בדיני ראיות, היא לא יכולה לומר 'תסמכו עלי'", התעקש הסנגור. השופט יחיאל ליפשיץ הצטרף ואמר: "חזקת התקינות היא לא תחליף לתנאי קבילות ראיות". הפרקליטה השיבה: "טענתי לחזקת התקינות, שאם אני אומרת לבית המשפט שהחומר התקבל אגב היתר שיפוטי ותחת חיסיון - אני לא אומרת סתם דברים והדברים נעשו כדין".

בסוף הדיון החליטו השופטים ליפשיץ, גלית ציגלר ושמואל מנדלבום כי הפרקליטות לא תגיש את הסרטונים כראיה עד שיתבררו פרטים נוספים לגבי מקורם. בעקבות כך ערכה הפרקליטות בדיקה, והחליטה בעצמה לפסול את הראיות מכיוון שנתגלה כי הושגו על ידי המשטרה בניגוד לדין.