שני ילדיה של אם מנפאל ממתינים ארבע שנים לדיון בערעור על גירושם מהארץ

במשך שלוש וחצי שנים, שני ילדים של אזרחית נפאל ואב הודי שנולדו בישראל וכיום הם תלמידים בכיתות ז ו-ב', ממתינים לערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים שהורה להרחיק אותם מישראל, על אף שיש הליך תלוי ועומד להסדרת מעמדם בישראל מטעמים הומניטאריים. כעת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון גונן, הורתה לרשות האוכלוסין וההגירה כי עד תחילת חודש יולי, עובדת סוציאלית שמוסמכת בבני נוער תיפגש עימם ובינתיים חייבה את הרשות ב-15 אלף שקלים.

בעת הגשת הערעור, היו הילדים בני 9 ו-4. אימם נכנסה לישראל בעזרת אשרת סיעוד שהיתה בתוקף עד שנת 2011, ומאז היא שוהה בארץ שלא כדין. הילדים נולדו בישראל, מעולם לא יצאו ממנה, הם לומדים במערכת החינוך בישראל ודוברים עברית בלבד. הילדים הם אזרחי הודו, כמו אביהם שחי בישראל אשר אינו מועמד לגירוש. באוגוסט 2019, לפני קרוב לארבע שנים, הם נעצרו על ידי פקחי רשות האוכלוסין וההגירה בגין שהייה שלא כדין בישראל, והוצאו נגדם צווי משמורת וצווי הרחקה לפי חוק הכניסה לישראל. הם שוחררו ממשמורת כעבור מספר שבועות וניתן צו זמני למניעת הרחקתם עד לקבלת הכרעה בערעור.

השופטת מיכל אגמון-גונן ציינה כי הרשות לא הביאה חוות דעת מטעמה בתשובה לשתי חוות הדעת שהגישו המערערים בעניין טובת הילדים, על אף מספר הזדמנויות שניתנו לה לעשות כן: "עריכת השימוע בלבד, שיש טעם לדון בה כל עוד הם קטינים, ובמהירות יחסית, שכן עצם המתנה של שנים ארוכות בצל הגירוש עלולה לגרום להם נזק. בהקשר זה יש לייחס משקל לזמן שחולף מבלי שהטיפול בעניין מתקדם וההחלטה מ-2020 אינה מקוימת, ובקשות להארכות מועדים מוגשות שוב ושוב מטעם הרשות". 

השופטת אגמון-גונן הוסיפה: "חובת ההגינות כוללת גם מידה של חמלה, של ראיית אינטרס הפרט ומתן משקל הולם לו במובן של מניעת בירוקרטיה מיותרת והכבדה מיותרת על תהליכים מורכבים ממילא. טובת הילדים מחייבת, לפיכך, כי הריאיון עמם יתקיים על ידי עובדת סוציאלית לחוק נוער המוכשרת לטפל בילדים, תיערך בסביבתם הטבעית, בנוכחות אמם או מלווה אחר לבחירתם, תארך זמן סביר לצורך יצירת אמון לאור החרדה שלהם ויימסר לגביה מידע מוקדם לגבי מטרתה, מיקומה, משכה, המשתתפים בה וכל פרט אחר שיכול להפחית את החרדה ולאפשר לשמור על טובת הילדים במסגרת הליך הבירור עצמו".