מה אייל גולן באמת עשה: למי אכפת?

בכל השיח הסוער של פרשת הזמר והקטינות נעדר אלמנט מרכזי אחד – האמת. אם תשאלו את מיליוני המגיבים ברשת, אם מעניין אותם מה באמת קרה, סביר להניח שפרטי האירוע איבדו מהרלוונטיות שלהם, אי שם בין הפוסט השני לשלישי. האמת לא משנה לאף אחד. אבל להשערות, להגיגים, ולאחר מכן תמונות, איורים, וסרטונים יש נוכחות תמידית בחיינו.

רוצים לקבל עוד עדכוני חדשות? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כשהאמת נדחקת הצידה והשמועות עושות להן כנפיים, אנחנו חייבים לעצור לרגע וליישר קו. הרי אין זה משנה איזו תמונה מותר לתקשורת להראות, או מי היה המארגן של מסיבות החשק, כי הסיפור כבר קיים. הוא נכתב על ידי הציבור, שלא צריך הוכחות או עובדות. כל מה שאנחנו צריכים הוא קמצוץ אינפורמציה בשביל לתת לדמיון שלנו להשתולל ולבנות לעצמנו את הסאגה. 

הישראלים מומחים בבניית סיפורי זימה

ואנחנו, הישראלים, כבר מומחים בבניית סיפורי זימה כאלה. הרי כבר ישבנו וצפינו בכל הפרטים המלוכלכים של פרשיות סקס לוהטות יותר או פחות. אומה שלמה שצפתה בהפיכתו של האדם מספר אחת במדינה, הנשיא קצב, לאנס סידרתי – כבר יודעת לספר את הסיפור בעצמה. אנחנו הבמאים, הצלמים, המדליפים וגופי התקשורת – ובסיפור שלנו האמת חסרת חשיבות. 

אז אין זה מפתיע שגופי התקשורת, היחצנים, וכמובן המעורבים "האמיתיים", עומדים פעורי פה בעת שכדור השלג המתגלגל ממשיך לרסק כל עובדה עניינית. אף צו איסור או רני רהב לא יוכלו לעצור את דמיונם של אזרחי ישראל שהופכים לשופרי מידע גאים ונטולי אחריות. היום כשכל ילד בן 10 כבר רווי בסיפורים על פרשיות מיניות, הסיפור הופך לחמר בידי הציבור, והזירה היא מרחביה האינסופיים של הרשת. 

ככל שהנאשם בעמדה בכירה יותר – כך נפילתו מפוארת יותר

אבל למה גולן? – או קצב? או טופז? איך זה קורה שדווקא האנשים שנמצאים בחוד החנית של התעשייה בה הם פועלים, עומדים למשפט שדה עוד לפני שהעובדות בשטח מבשרות מאום. ככל הנראה כל אחד מהם אכן קשור במידה כזו או אחרת להאשמותיו, אבל מימדי הסיפור מתנפחים בהתאם לגודל המעמד. הרי אין ספק שככל שהנאשם נמצא בעמדה בכירה יותר כך נפילתו תהיה מפוארת יותר והסיפור יהיה עסיסי יותר, שלם יותר, טוב יותר. 

בסופו של דבר, הפסטיבל יסתיים, ואנחנו נוכל לשוב ולחפש את הקורבן הבא, ככל הנראה המלך הבא, של עולם המוזיקה, הבידור או הפוליטיקה. אז, כל עוד אתה למעלה, בכיסא המלכות של מערכת כלכלית משומנת, כמו תעשיית המוזיקה, תזכור – דמיונו של הציבור אורב לך.