הטיפול בפרשת הרוגלות חשוב יותר מהעברת הרפורמה המשפטית

הצופה הממוצע, שנחשף השבוע לדיון בוועדת החוקה של הכנסת בנושא חגיגת הרוגלות שניהלה מערכת אכיפת החוק הישראלית, בוודאי שפשף את עיניו מרוב תדהמה.

"המשטרה ביצעה 1,086 פעולות הדבקה של רוגלות", נמסר לחברי הוועדה. מדובר בנתון חולני, שאינו מתאים למדינת חוק אלא יותר למדינות עם שלטון יחיד דורסני, המשתייכות לעולם השלישי.

אך לא היה זה דווקא הנתון שאמור לעורר חרדה בכל אזרח הגון, פקיד ו"שומר סף", שכן מספרים דומים כבר נחשפו, למגינת ליבה של המערכת, בשבועות האחרונים. התדהמה כאן נוגעת בעיקר למי שמסרה את הנתון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עמית מררי.

אותה מררי, שהגדירה את נשף הרוגלות המשטרתי "כשל מערכתי", היא אותה אישה שלפני כמה חודשים עמדה בראש צוות שבדק את הפרשה. הצוות הסיק מסקנות פושרות לגבי 1,086 הדבקות מתוך היקפה האמיתי והשערורייתי של הפרשה.

מררי היא החתול שנשלח על ידי ראשי המערכת, כאשר שפתיו מרוחות בשמנת, כדי לטעון בפני אזרחי ישראל שמעולם לא הייתה שמנת. שהפרסומים, בייחוד של העיתונאי תומר גנון ב"כלכליסט", על מערכת מעקב משומנת שהופעלה על ידי שוטרים, פרקליטים ויועצים משפטיים - היתה רק חריגה קלה ושולית. מררי נשלחה כדי לטעון בפני הציבור שמדובר רק בשגגה מקומית, ולא בקונצרט של מעקבים. כל זאת, לכאורה בידיעתם של ראשי המערכת, ובהם המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, שהכחיש את עצם קיומו של המנגנון מול המצלמות ועיני הציבור.

רעידת האדמה הזו אינה יכולה לעבור בשקט. הטיפול בה חשוב יותר מהעברת הרפורמה המשפטית, ועל ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין לפעול בצורה מיידית כדי להקים ועדת חקירה בלתי תלויה. זאת, כדי להבין את ממדי המעקב נגד אזרחי ישראל, וכדי לחקור ולהעמיד לדין במידת הצורך את המעורבים.

הרוגלות, יש לזכור, הן כלי ראשון במעלה מבחינה מלחמתית ומדינית. על כן המחדל והזדון בפרשה הזו גרמו נזקים לביטחון הלאומי, שאת היקפם קשה עדיין לאמוד. מעבר לפגיעה האנושה בדמוקרטיה הישראלית, חברות הסייבר ההתקפי נוטרלו ונשללו מהן רישיונות למכירת מערכת הנשק הזו בחו"ל. תעשיית הסייבר נפגעה עמוקות. נוסף על כך, ארה"ב זעמה והביעה תימהון לנוכח הגילויים. כך שישראל נפגעה הן בהיבט המדיני־ביטחוני והן בהיבט הכלכלי, באופן שספק רב אם יש דרך להתאושש ממנו בטווח הזמן הנראה לעין.

ועדת החקירה הזו לא יכולה להיות מונהגת בידי שופט, פרקליט או כל אדם בעל נגיעה או קשר בעבר למערכת האח הגדול המקומית. המערכת הזו הוכיחה שמטרת העל שלה היא לטייח, להסתיר ולקבור. ועדת מררי עצמה היא עדות לכך. הלוא במדינה מתוקנת, רבים מהמעורבים היו כבר נחקרים באזהרה ואולי אף עומדים לדין, ולא יושבים בדיונים מנומנמים בכנסת.

מה שנחוץ הוא ועדה שבראשה יעמדו דמויות בלתי תלויות. על הוועדה כזו לדרוש הסברים ולא תירוצים, לשאוף לגלות את האמת, ולא לחשוף טפח ולכסות טפחיים. על הכף עומדות פעולות שבוצעו על ידי שוטרים, יועצים משפטיים וגורמים אחרים שעסקו לא רק בריגול, אלא גם לכאורה בשיבוש הליכי משפט וחקירה.

הריקבון מגיע עד לקצה הפירמידה

כבר בשלב ראשוני זה ידוע לנו על הדבקת אישה חפה מפשע ברוגלה, תוך שקרים לבית המשפט כי הדבר נחוץ כדי לגלות חומרים פדופיליים לכאורה שהיא מחזיקה. גם ידוע על קצין בכיר, ניצב משנה יואב תלם, שהודה שחלק מהפעלת הרוגלות היה בניגוד לחוק, אף על פי שלא הבין דבר וחצי דבר בעניין, ובניסיון להרדים את הציבור הישראלי ולכסות על מחדל המשטרה. אלו רק פיסות מהעיסה הבאושה שהתגלתה בפנינו.

הריקבון מגיע עד לקצה הפירמידה. לצד המפכ"ל רוני אלשיך נדרשת גביית גרסה גם מהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, מפרקליט המדינה ניצן ומשורת בכירים נוספים.

בהקשר זה ראוי לציין גם את שתיקת הכבשים העיתונאית, כתבי משפט ושופרות של המערכת, שאמנם לא ביצעו עבירות פליליות, אך סייעו בהשתקה ובניסיונות גימוד הפרשה. האחריות כעת היא על הממשלה, על העומד בראשה ועל שר המשפטים לרדת לשורש העניין.

מלאכה שנבחרי הציבור מחויבים לה כאן ועכשיו

בה בעת נדרשת גם בדיקה של פרשיית חברת "הממד החמישי", שגם במסגרתה הועברו לכאורה חומרים הנוגעים לאזרחים ללא פיקוח ובקרה תודות לשתדלנות, ללחץ ולקומבינות מצד בכירים לשעבר במערכת. לאותם בכירים היה גם אינטרס כלכלי בקידום החברה, שגם חקירתה הסתיימה באורח לא מפתיע בטיוח ובקול ענות חלושה.

פרשיית הרוגלות היא רעידת אדמה משטרית, חוקתית ודיקטטורית, שממדיה חשובים ודרמטיים יותר מכל חקיקה ורפורמה משפטית. אין טעם לצפות מהמערכת, שריגלה ואז בדקה את עצמה, להתיישר פתאום. אבל יש לחתור לכך שבכל זאת תיפתח חקירה, שתוביל לכתבי אישום. זוהי המלאכה שנבחרי הציבור מחויבים לה כאן ועכשיו. האח הגדול עינו פקוחה, והגיעה העת לסגור אותה.