שנה לאחר רצח תאיר ראדה ז"ל בבית הספר נופי גולן שבקצרין, פרשת הרצח קיבלה תפנית. שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת זיכו היום ברוב דעות את רומן זדורוב מרצח הנערה ומתחו ביקורת חריפה על המשטרה והפרקליטות, גם בנוגע לרשלנות בחקירה ובניתוח הראיות, וגם בנוגע לניהול המשפט החוזר. בין השופטים התעוררה מחלוקת לגבי שלוש הסוגיות המרכזיות בתיק.
המחלוקת על ההודאה של זדורוב
חלק מרכזי בפסק הדין עסק במשקלן של הודאותיו של רומן זדורוב כי רצח את ראדה, וכן בשחזור שביצע. בעוד השופטת תמר ניסים־שי ייחדה להודאות אמינות גבוהה והרשיעה אותו בדעת מיעוט, הרי ששופטי הרוב, אשר קולה ודני צרפתי, קבעו כי מדובר בהודאת שווא. "מהחוויה המשפטית בתיק מורכב ועמוק זה שלפנינו, אף מצאתי טעם רב לכלל הקבוע במשפט העברי שצוטט רבות והמורנו כי 'אין אדם משים עצמו רשע' - בבחינת אזהרה ואיסור", כתב השופט צרפתי והוסיף, "חשש מפני נטייה אנושית העלולה להביא את השופט היושב בדין 'להסתנוור' וליתן משקל לא נכון, ולמצער עודף, להודאת הנאשם שלפניו. האמור אף עלול להקשות על השופט לקיים תהליך של בחינת ראיות נקי ואובייקטיבי, תוך מתן משקל ראוי לכל ראיה המובאת לפניו".
כתמי הדם
מחלוקת בין השופטים התעוררה לא רק לגבי הודאותיו של זדורוב אלא גם לגבי ראיות אחרות. השופטת ניסים־שי כתבה בדעת המיעוט בשבח עבודת צוות הפרקליטות שרון הר ציון, מיטל חן רוזנפלד, ויאאם קבלאוי, משה מרציאנו ובנימין משה כי "'היש הראייתי' שהובא על ידי המאשימה מהווה מארג ראייתי קוהרנטי, הדוק ומבוסס היטב, נטוע ביסודות איתנים בהיבט הדין הפלילי, דיני הראיות והשכל הישר, ויש בו די, מעל ומעבר לכל ספק סביר, להוכחת אשמתו של הנאשם ברצח המנוחה".
לעומת זאת, השופט קולה כתב כי דעתה של השופטת לוקה ב"מספר כשלים לוגיים" והוסיף כי "לטעמי, חטיבת (ראיות) הזירה על כל היבטיה, ברורה ובחלקים רבים, אפילו חד־משמעית. כך, לגבי אי מתן הסבר לכל העקבות הזרות, בדגש לזו שעל גבי מכסה מושב האסלה, כך באי מתן הסבר של ממש לזליגת הדם על אותה עקבה ובחוסר היתכנות מעשית וממשית לזליגת דם שכזו כעבור 5 שעות מרצח המנוחה, וכך גם ביחס לעובדת הימצאותו של כתם דם מדמה של המנוחה על גבי מתקן נייר הטואלט בתא השירותים השלישי. לכל אלה, אין למאשימה הסבר של ממש, וגם להסבריה של חברתי לא מצאתי עיגון שהינו מעל לכל ספק סביר".
שאלת א"ק
הסנגור עו"ד ירום הלוי הציע במהלך הדיונים תזה אחרת לגבי זהות הרוצח, והיא כי יש ראיות אשר קושרות את א"ק - אולה קרבצ'נקו - לביצוע הרצח. בעוד השופטת ניסים־שי כינתה זאת בפסק הדין "עלילה בזויה", הרי ששופטי הרוב לא פסלו זאת. "כיצד זה אפוא ידע אדיר (חבני, חברה של קרבצ'נקו - נ"ב) לנבא ב־2012 את מה שתמסור אולה לגורמי הטיפול בשנת 2014? אין בפי המאשימה תשובה לזה, וכאמור גם בסיכומיה נמנעה המאשימה כלל מלהשיב לכך, ולרבות גם לא לשאר החיזוקים והסיועים שאותם מנה בא כוח הנאשם. לעניין השימוש כביכול שעשתה אולה בכפפות, טענה המאשימה, כך בסיכומיה בע"פ, שאין לפנינו ראיה שהרוצח של תאיר השתמש בכפפות. צודקת בכך המאשימה, ראיה ישירה אין, ואולם 'שכל ישר' יש ויש, ורק שימוש הרוצח בכפפות יכול להסביר את אי הימצאותן של טביעות אצבעות על גבי קירות התא, דלת התא, מנעול הדלת ועוד ועוד. לכך יש להוסיף, כי הראיה אינה דווקא בדמיון לרצח, כך לעניין הכפפות, אלא אך ורק לכך, שגרסתו של אדיר בעניין זה של הדחף של אולה לרצוח, יש בה ממש". עוד נכתב כי "כתם הדם על גבי מתקן נייר הטואלט בתא השירותים השלישי, מחזק את טענתו של אדיר, ולפיה אולה סיפרה לו שעברה מהתא השני לתא השלישי. כזכור, עובדה זו התגלתה רק בשנת 2019, כך שברור הוא שאדיר לא יכול היה לדעת אותה מראש".
בתום דבריו פנה השופט קולה לאילנה ראדה, אמה של תאיר: "ניסינו לפתור את התעלומה, אבל יכול להיות שתאיר לקחה את סודה לקבר. תם ולמרבה הצער לא נשלם".
אילנה ראדה, שסבורה שזדורוב לא רצח את בתה, תקפה את הפרקליטות לאחר החלטת בית המשפט: "סוף־סוף רואים שהפרקליטות זה גוף עברייני במדינת ישראל. 16 שנה של שקרים וטיוח, שבהן למעשה פרקליטות מדינת ישראל רצחה את הבת שלי". האם הוסיפה כי "השלב הבא זה להתחיל לחפש את הרוצחים, ואנחנו יודעים לאן ללכת - אני אמצא את הרוצחים".
"רוצה לטייל עם הילדים"
אחרי ההכרעה, זדורוב אמר: "אני מתרגש מאוד, רוצה לקחת את הילדים וללכת לטייל (זדורוב היה במעצר בית עד עתה). תודה לכל מי שהיה איתי בדרך הזאת, אני לא רוצה להתייחס כעת לשאלה אם נתבע פיצויים מהמדינה. אני מאושר שהאמת ניצחה. אני רוצה להגיד לאמא של תאיר: לא אני רצחתי את הבת שלך".
עורך דינו של זדורוב, ירום הלוי, אמר לאחר פסק הדין: "זהו יום גדול. רומן חוזר היום לשני בניו, לאשתו, למשפחה שלו ולכל מי שהאמין בחפותו. גזרתי על עצמי חוסר התלהמות. לפני שנה, ראש ההרכב דיבר על מעשים שנעשו במחשכים שלא ייעשו במדינה מתוקנת, ומי שצריך לדעת - יודע".
אשתו של רומן, אולגה זדורוב, אמרה לאחר ההכרעה: "אני מאושרת ברמה שאי אפשר לתאר, אני מרגישה שאני ביחד עם רומן הייתי כלואה בבית סוהר. עכשיו אנחנו חופשיים וזה פשוט אושר אחד גדול. בזמן הכרעת הדין דיברנו, מבטים וכמה מילים. החזקנו אחד לשנייה את היד. תודה רבה לשופטים".
השתתף בהכנת הידיעה: מישל מכול