הדילמה של פרקליט המדינה: להסתכן במכה נוספת בעליון או לוותר על ערעור

לאחר זיכויו המהדהד של רומן זדורוב במשפט החוזר, צפויים להתקיים בקרוב דיונים בפרקליטות בראשותו של פרקליט המדינה עמית איסמן, בשאלה אם יש מקום לערער על פסק הדין.

כבר היום יש בצוות התביעה מי שסוברים שערעור כזה מתבקש. דעת המיעוט של השופטת תמר ניסים־שי העניקה לפרקליטות את הפתח המשפטי לעשות זאת. נראה ששני חברי הרכב השופטים שזיכה נערך לכך, והאריך בנימוקים עד לכדי 700 עמודים. בדיון המשפטי שייערך בפרקליטות לא יהיה אפשר להתעלם מהמחיר הציבורי שעלול לגבות זיכוי נוסף בבית המשפט העליון.

דעת המיעוט תקשה קבלת פיצוי

אם הפרקליטות תחליט לא להגיש ערעור, רומן זדורוב לא רק יזכה בחירותו - אלא גם באפשרות לתבוע פיצויים מהמדינה. לעמוס ברנס המנוח, למשל, שריצה שמונה וחצי שנות מאסר וזוכה במשפט חוזר, נפסקו ב־2010 פיצויים של 5 מיליון שקלים. לפי החוק, הפיצוי יהיה תלוי בשאלה אם היה יסוד לאשמה כשהורשע, וגובה הפיצוי יושפע ממידת הרשלנות, אם היתה, של גופי החקירה.

העובדה שזוכה מחמת הספק, וכן דעת המיעוט של השופטת, תקשה על רומן זדורוב לקבל פיצוי. סאלם עבד אלקאדר הורשע בעבירות מין וריצה כחמש שנות מאסר. תיקה הרפואי של המתלוננת התגלה בידי סנגורית חדשה ששכר, ובעקבותיו זוכה. בתביעת הפיצויים נקבע כי על המדינה לפצות אותו ב־300 אלף שקלים, ואף הסנגור שהתרשל נדרש לפיצוי.

לעומת זאת, תביעת הפיצויים נגד הפרקליטות נדחתה משום שלא הוכח שהתרשלה. לפי החוק, פיצויים לכליאת שווא יינתנו בשיעור של כ־470 שקלים עבור יום כליאה. במקרה של זדורוב, שריצה כבר כ־16 שנים, אם בית המשפט יקבל את תביעת הפיצויים - אלה עשויים להיות פיצויים של מיליוני שקלים.

תם ולא נשלם

ואם זדורוב זכאי - אז מי הוא הרוצח? זדורוב זוכה מחמת הספק, לעומת זיכוי מחוסר אשמה. נראה שאם הזיכוי יישאר חלוט, שאלה זו תישאר פתוחה לעד. שכן, בחלוף כ־17 שנה מאז הרצח, ולאחר שנבדקו במשך השנים כיווני חקירה אחרים - אין סבירות כי תיפתח שוב חקירת משטרה למציאת אפשרות לאדם אחר שביצע את הרצח.

בפסק הדין העלה השופט אשר קולה אפשרות כי אולגה קרבצ'נקו היא חשודה אפשרית ברצח, אך גם כתב כי יש בגרסתו של אדיר חבני סתירות. השופטת ניסים־שי כינתה את אפשרות אשמתה של קרבצ'נקו "עלילה בזויה".