מחוק החמץ ועד התרומות: המדריך המלא לשבוע המכריע בכנסת

הכנסת צפויה לחוקק השבוע חמישה חוקים שיסגרו את מושב החורף של המליאה. את החוקים השנויים במחלוקת, ככל הנראה, יתקפו מתנגדי הרפורמה בעתירות בבג"ץ. כל זה יוביל את מדינת ישראל למשבר חוקתי, שעלול להחמיר עם חקיקת יתר חוקי הרפורמה המשפטית בעתיד.

שלושה מתוך חמשת החוקים שיחוקקו השבוע הם חוקי יסוד, והתערבות בג"ץ בהם תביא להתנגשות רשויות. החוק הנפיץ ביותר הוא חוק הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שבו בג"ץ עלול להתערב באמצעות עילת התערבות תקדימית. עוד בטרם פסק הדין הסופי, אפילו הקפאה זמנית של יישום חלק מחוקי היסוד החדשים תביא לדרמה חוקתית, שאליה תיכנס מדינת ישראל ערב פסח ויום העצמאות ה־75.

חוק התרומות

קיים סיכוי כי השופטים יוציאו צו שיקפיא את יישום החוק

חוק המאפשר לראשונה לנבחרי ציבור לקבל כסף כמתנה, עבור מימון הוצאות משפט המתנהל נגדם ועבור טיפולים רפואיים, שתהיה מדווחת ושקופה.

החוק נועד למנוע קריסה כלכלית של נבחר ציבור בשל ההחלטה לחקור אותו או להגיש נגדו כתב אישום, ובכך למזער את פוטנציאל הנזק של החלטה מוטעית של רשויות האכיפה או התרשלות בקיום חקירה בלוח זמנים סביר.

היועמ"שית התנגדה לחוק מפני שלשיטתה הוא מהווה כר נרחב לשחיתות, וכי לראשונה הוא מאפשר לנבחר ציבור לקבל מתנה בשל תפקידו הציבורי. המצב עשוי לא רק להביא לתחושת מחויבות של נבחר הציבור לנותן הכסף, אלא גם לתחושת מחויבות של הנותן לממן את נבחר הציבור.

ב־1994 כתב בג"ץ על חוק המתנות כי הוא "בא להקדים תרופה למכה, ולשלול רינונים כי המתנה נועדה להשפיע על שיקול דעתו של עובד הציבור". לאחרונה כתבה השופטת דפנה ברק ארז: "יש לצמצם מראש ככל הניתן את פוטנציאל ניגוד האינטרסים בקרב מקבלי ההחלטות".

קשה לאמוד את סיכויי ההתערבות של בג"ץ ואת אופן ההתערבות. לבג"ץ יש כלי נוסף של "התראת בטלות", שבמסגרתו הוא יכול להשיב את החוק אל הכנסת לתיקון החוק. קיים סיכוי כי השופטים יוציאו צו שיקפיא את יישום החוק מפני שיש נבחרי ציבור, בעיקר רה"מ, שמתנהל נגדם משפט.

חוק הוועדה לבחירת שופטים

סיכויים גבוהים להקפאת היישום של חוק היסוד עד לפסק דין

חוק יסוד המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שהקואליציה תוכל לבחור את השופט שיכהן כנשיא ביהמ"ש העליון, וכן למנות בכל קדנציה שני שופטי עליון באופן חופשי. יתר שופטי העליון שיתמנו במהלך הקדנציה ויתר השופטים בערכאות האחרות ייבחרו בהסכמת נציגות השופטים בוועדה עצמה.

בפסק הדין "אבירם" כתבו השופטים כי מינוי שופט על ידי פוליטיקאים בלבד פוגע בעצמאות השיפוט, ושפגיעה זו פוגעת ביסוד השיטה הדמוקרטית. פגיעה בשיטה הדמוקרטית היא העילה שבגינה הסמיך את עצמו בג"ץ להתערב בחוקי יסוד. אם יתערב, זו תהיה הפעם הראשונה שבג"ץ יעשה שימוש בעילת ההתערבות "תיקון חוקתי שאינו חוקתי" ויחולל דרמה חוקתית.

ההתערבות השיפוטית בחוק זה היא בעייתית לא רק מפני שמדובר בחוק יסוד, אלא גם מפני שחוק היסוד עוסק בבית המשפט עצמו - כך שלמעשה בית המשפט נמצא במעין ניגוד עניינים. השופטים שידונו בעתירה נגד החוק הם השופטים החברים בוועדה לבחירת שופטים, וביתר שאת נשיאת העליון, שהחוק מאפשר להחליף.

השבוע קבע בג"ץ כי היועמ"שית לא נמצאת בניגוד עניינים כשהיא עוסקת בחוק היועמ"שים ברפורמה, מפני ש"האינטרסים המתנגשים מרכיבים אינהרנטית את תפקיד היועצת האמונה על הייעוץ המשפטי".

כך בג"ץ עשוי לקבוע גם לגבי ניגוד העניינים שלו עצמו. בעתירה זו יש סיכויים גבוהים להקפאת היישום של חוק היסוד עד לפסק דין, מפני שיישומו יקבע מצב בלתי הפיך של מינוי נשיא עליון חדש ובחירת שופטים חדשים בוועדה לבחירת שופטים. הקפאת יישום חוק יסוד כשלעצמה היא תקדימית ומהווה דרמה חוקתית.

חוק הנבצרות

בג"ץ נמנע מהוצאת צו שיקפיא את החוק

חוק יסוד הקובע כי רק הממשלה והכנסת יכולות להוציא רה"מ לנבצרות, מסיבות רפואיות בלבד.

החוק נועד למנוע מהיועמ"שית הכרזה על "נבצרות תפקודית" של ראש הממשלה - בשל סיבות סובייקטיביות.

"חוק יסוד: הממשלה" הקיים אינו מעניק את הסמכות ליוע"משית, אך שתי חוות דעת - של היועמ"שית גלי בהרב־מיארה ושל היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט - סברו שיש להם הסמכות, וכך גם שתי אמירות אגב של בג"ץ, שעליהן נועד החוק להתגבר.

התערבות בחוקי יסוד, כאמור, היא צעד קיצוני. היועמ"שית הצביעה על כמה בעיות בחוק שעלולות להביא את בג"ץ להוציא "התראת בטלות" - כלומר, להשיב את החוק אל הכנסת להבהרות ולתיקונים. בשבוע שעבר נמנע השופט אלכס שטיין מהוצאת הצו שיקפיא את החוק והורה למדינה להשיב לעתירה נגד החוק בעוד כחודש.

חוק דרעי 2

הסיכוי להקפאת יישום החוק עד להחלטה הוא נמוך

חוק יסוד המונע מבג"ץ התערבות במינוי השרים לממשלה. החוק למעשה מבטל את הלכת דרעי־פנחסי שאפשרה זאת.

חוק היסוד נהנה מתמיכה משפטית בחלק מהאקדמיה המשפטית, ואף בקרב כמה שופטים בבית המשפט העליון, המתנגדים לשימוש בעילת הסבירות כלפי מינויים של שרים. עם זאת, הוא נחקק במטרה לאפשר לח"כ אריה דרעי לכהן כשר לאחר שמינויו נפסל בבג"ץ.

התערבות שיפוטית בחוקי יסוד היא צעד קיצוני ושנוי במחלוקת, והיא נעדרת סמכות בחוק. עם זאת, בג"ץ קבע שתי אפשרויות להתערבות: הראשונה היא "תיקון חוקתי שאינו חוקתי" - כשהחוק פוגע ביסודות השיטה הדמוקרטית, עילת התערבות שמעולם לא הופעלה. השנייה היא "שימוש לרעה בסמכות מכוננת" - כשמוטל דופי פרוצדורלי בחקיקה, עילה שהופעלה פעמיים.

בג"ץ קבע כי חוק יסוד פרסונלי עשוי להיפסל בעילה זאת, ואף רמז לכך בפסק הדין שפסל את מינויו של דרעי. היועמ"שית תומכת בהתערבות. פסילת חוק יסוד בשל היותו פרסונלי תהיה תקדים, ופיתוח דרמטי נוסף בהתערבות בג"ץ בחוקי יסוד.

הסיכוי להקפאת יישום החוק עד להחלטה הוא נמוך, כי מינויו של דרעי לא פוגע בזכויות אדם, וכי גם את מינויו הקודם בג"ץ לא הקפיא חרף העתירות.

חוק החמץ

תיתכן אפשרות כי בג"ץ יקפיא את יישום החוק עד לפסק הדין

חוק החמץ מסמיך את מנהלי בית החולים להתוות מדיניות עצמאית, ולבחור אם לאסור הכנסת חמץ לבית החולים בימי פסח. החוק נחקק לאחר שמאבטחי בתי חולים מנעו הכנסת חמץ בפסח, ובג"ץ קיבל עתירות נגד מדיניות זו.

שופטי בג"ץ קבעו כי החוק לא מסמיך את המאבטחים לבצע חיפוש בכליהם של הנכנסים בשערי ביה"ח, ואף לא להזהיר אותם מפני הכנסת חמץ. השופטים היו חלוקים בשאלה אם מעבר לבעיית הסמכות, יש בעיה נוספת של פגיעה בזכויות הנכנסים. השופט הנדל סבר כי הפגיעה "אינה מצויה בלב הגרעין הקשה של זכותם לחופש מדת". השופט פוגלמן, מנגד, סבר שהפגיעה היא משמעותית.

סיכוייו של החוק להיפסל נמוכים, מפני שהחוק אמנם מסמיך את מנהלי בתי החולים להתוות מדיניות - אך לא מורה למאבטחים לאכוף אותה, ולמעשה לא מעניק סמכות כלשהי לאכוף את עניין החמץ.

בדיון צפויים השופטים לשאול מהי המשמעות המעשית של מדיניות מנהל בית החולים. תשובה אפשרית היא תליית שלטים המורים לא להכניס חמץ. במקרה כזה, השופטים יבחנו אם יש בכך פגיעה בזכויות, ואם הפגיעה היא במידה כזאת שמצדיקה פסילה של החוק או הענקת פרשנות לגבי המותר והאסור במסגרת החוק - שזו האפשרות הסבירה יותר. תיתכן אפשרות כי בג"ץ יקפיא את יישום החוק עד לפסק הדין, משום שזה לא יתקבל עד פסח הקרוב.