"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
העליון של רוטמן: כך ייראה בית המשפט | עושים לכם סדר
מי יהיו שופטי העליון? • האם ההרכב יהיה ליברלי או שמרני? • שאלות ותשובות
שופטי בית המשפט העליון (ארכיון) | צילום: רויטרס

העליון של רוטמן: כך ייראה בית המשפט | עושים לכם סדר

מי יהיו שופטי העליון? • האם ההרכב יהיה ליברלי או שמרני? • שאלות ותשובות

נטעאל בנדל
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בזמן שהכנסת ממשיכה לדון בקדחתניות בנוגע לרפורמה המשפטית, החלטנו לעשות לכם סדר כיצד בית המשפט צפוי להיראות. עושים לכם סדר.

מהו מתווה רוטמן?

הקואליציה תוכל לבחור באופן חופשי שני שופטיםלביהמ"ש העליוןבכל קדנציה, שופטים נוספים לעליון יבחרו בהסכמה בין השופטים לבין הקואליציה. בחירת שופטים ליתר הערכאות – שלום ומחוזי – תתאפשר רק בהסכמת השופטים.

רוטמן, צילום: אורן בן חקון

האם הוא מרכך את הרפורמה?

כן, בהצעה המקורית יכולה הקואליציה למנות שופטים באופן חופשי בכל הערכאות וללא הגבלה בעליון. עם זאת, גם במתווה רוטמן יכולה הקואליציה למנות שני שופטים ללא מגבלה ולהטיל וטו גם על מינוי השופט השלישי והרביעי ולהשפיע על זהותם.

כמה ישפיע מתווה רוטמן על הרכב העליון?

בממשלה הנוכחית עתידים להיבחר ארבעה שופטים מול נשיאים אקטיביסטיים: אסתר חיות ויצחק עמית. לפי מתווה רוטמן שניים מהם בחירה חופשית של הקואליציה, ושניים נוספים בחירה משותפת עם השופטים כך שההשפעה היא למעלה מ-50% מהשופטים שיבחרו. בממשלה הבאה לעומת זאת, עתידים להיבחר שישה שופטים, 2 באופן חופשי ע"י הקואליציה ואילו ארבעה נוספים יחד עם השופטים, כלומר לא פחות מ30%.

רוטמן ולוין, צילום: אורן בן חקון

עם זאת, בממשלה הבאה, יבחרו שישה שופטים, שלושה בתקופת השופט האקטיביסט יצחק עמית כנשיא ואילו שלושה נוספים בתקופת השופט השמרן סולברג כנשיא בית המשפט העליון. בממשלה שלאחר מכן יבחרו עוד שני שופטים בתקופתו של סולברג. התוצאה כי גם לפי המבנה הקיים של הועדה לבחירת שופטים, שופטי העליון יתקשו להטיל וטו על בחירת חמישה שופטים שמרנים כאשר סולברג עומד בנשיאות. כל זאת בהנחה ששלושת הממשלות ימלאו ימיהן ויהיו ממשלות ימין כפי שהיה ברוב הממשלות מאז ממשלת המהפך.

האם בג"ץ עלול לפסול את מתווה רוטמן?

"יתכן, למרות היעדר הסמכות להתערב בחוקי יסוד כתבו רוב השופטים בבג"ץ חוק הלאום כי יתערבו אם חוק יסוד פוגע ביסודות השיטה הדמוקרטית. בפסק דין "אבירם" ב־2017 כתב השופט יצחק עמית כי "אי-התלות של שופטים ניצבת בבסיס השיטה הדמוקרטית" וכי "אחד התנאים הנדרשים להבטיח עצמאות ואי-תלות של השופטים, הוא שארבעת נציגי הרשות המחוקקת והמבצעת לא יהיו מקשה אחת".

השופט ניל הנדל כתב כי "הרשות השופטת אינה ואסור שתהיה ידה הארוכה של הרשות המחוקקת או המבצעת", ועוד כי ביהמ"ש הוא "רשות עצמאית שאינה נגזרת באופן ישיר מהצבעת הרוב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...