"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"תנו להפגין": פרקליטים מבקשים למחות נגד הרפורמה

בשירות המדינה הבהירו: "אין שינוי במדיניות - אסור לפרקליטים להפגין נגד הממשלה" • פרקליט מאזור הצפון: "הבן שלי להט"ב, לכן אני חושש מהשינויים הקורמים עור וגידים. כאזרח וכאב מודאג אבקש אישור למחות"

,עודכן
0השמעה
מפגינים נגד הרפורמה המשפטית, צילום: אורן בן חקון

בעקבות החלטתו של ראש המוסד ויועמ"ש הארגון לאפשר לעובדים להשתתף במחאות נגד הממשלה פנו פרקליטים מהפרקליטות לסמנכ"לית משאבי האנוש במשרד המשפטים, ירדנה תורג'מן־סרור, בבקשה לקבל אישור הזהה לזה של המוסד. "אני אב ללהט"ב ואזרח מודאג מאוד", שיתף אותה אחד הפרקליטים בתחושות הקשות שהמתיחות הפוליטית מעוררת בו.

פניות אלה מגיעות בעקבות הדיווח שלפיו ראש המוסד התייעץ עם יועמ"ש המוסד והתיר לעובדים בדרגת ראש מחלקה ומטה להשתתף בהפגנות נגד הרפורמה במערכת המשפט. "אני אב לבן להט"ב, אני חושש מאוד שהשינויים המתוכננים והקורמים עור וגידים מול עינינו בכל יום שעובר, במתכונתם הנוכחית, יביאו לידי כך שבני יעזוב את הארץ לצמיתות", כתב לה פרקליט ותיק מאזור הצפון, זאת לאור חששו מפני חקיקה עתידית שתחזיר אותו ואת בני הקהילה הלהט"בית שנות דור לאחור. "כאזרח ואב מודאג מאוד אבקש אישור להשתתף במחאה", כתב.

הפגנה בירושלים נגד המהפכה המשפטית,צילום: נעמה שטרן

לא לפי הנוהל

סמנכ"לית משאבי האנוש השיבה כי מדיניות ההשתתפות בהפגנות נקבעת בנציבות שירות המדינה, ושם הגיבו כי השתתפות הפרקליטים אסורה. במשרד המשפטים מסבירים כי אין שינוי מדיניות בנושא וכי "מאחר ומדובר בנושא רוחבי ובהנחיות שנוגעות לכלל עובדי השירות הציבורי, הפניות בנושא מועברות לנציבות שירות המדינה, שהיא הגוף המוסמך לתת הנחיות בנושא ובהתאם להוראות תקנון שירות המדינה", כך נמסר בתגובה.

בנציבות שירות המדינה מבהירים כי אין כל שינוי מדיניות וכי תקנות שירות המדינה אוסרות על פרקליטים להשתתף במחאות נגד הממשלה. בנציבות מסבירים כי לפי ההוראות בתקנות על "עובדי השירות המשפטי" חל "איסור להשתתף בהפגנה או בתהלוכה בעלות אופי מדיני".

בקשות הפרקליטים נגעו לנוכחות במחאה ללא התבטאות. תקנות שירות המדינה אוסרות התבטאויות כאלה וקובעות איסור "על העובדים לבקר את הממשלה ומשרדיה, ובכלל זה מדיניותם". האיסור אינו רק על הבעת ביקורת על הממשלה, אלא גם על הכנסת: "לבקר את הכנסת וועדותיה, ובכלל זה חוקים והחלטות שנתקבלו על ידיהם".

הפגנה בירושלים נגד המהפכה המשפטית,צילום: נעמה שטרן

לא מדובר במחאה היחידה משורות הפרקליטות נגד פעולות הממשלה. במכתב שהופץ בראשון על ידי פרקליט המדינה, עמית איסמן, הוא תקף בחריפות את הצעת החוק להוצאת מח"ש מידי הפרקליטות והכפפת היחידה לשר המשפטים. כמו כן יש רצון להוסיף סמכות למח"ש בחקירת פרקליטים, לרבות חקירת פרקליט המדינה. המתנגדים טוענים שמדובר במתכון לפירוק מח"ש, כך שתהיה כפופה לגורמים פוליטיים.

"אסור לטעות במשמעותה של הצעת החוק העומדת על הפרק - מערכת האכיפה לא תישאר כפי שהיא. זו פגיעה קשה בעצמאות מערכת האכיפה", טען איסמן במכתב שהפיץ לפרקליטים נגד החוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר