שישה חודשי מאסר נגזרו היום (שלישי) על אדם שהתחזה לשוטר ואיים על חבר הכנסת (באותה עת) איתמר בן גביר שהוא בדרך אליו עם אקדח ל"טפל בו, באשתו ובילדיו". השופט בהחלטתו: "האיומים לא היו 'על באמת'".
על פי כתב האישום שהגישה יחידת התביעות של המשטרה, האדם שהורשע התחזה לשוטר בשם עבד נעראני (נגדו עלו טענות בעבר לאלימות חריגה כלפי מפגינים). בין נעראני לבין הנאשם, קיימת הכרות מוקדמת, גם על רקע עבודתו של השוטר במשטרה וגם על רקע העובדה שנעראני הגיש תביעת לשון הרע נגד הנאשם ואחרים בבית משפט השלום בתל אביב.
לפני כשנה החל הנאשם ליצור קשר עם אנשים שונים, באמצעות ה'שירות ההיתולי', ובמהלך השיחות הטריד אותם תוך שהוא משמיע באוזניהם תכנים מאיימים, במבטאים שונים, כאשר בחלק מהפעמים הציג עצמו בפני המוטרדים כאילו היה נעראני.
אחת מהשיחות היותר מטרידות, היתה בחודש מאי האחרון בשעה אחת בלילה לערך התקשר הנאשם מהטלפון שלו לטלפון של חבר הכנסת איתמר בן גביר שלא ענה לאותה שיחה. למחרת התקשר הנאשם שלוש פעמים נוספות, אל חבר הכנסת, ובשיחה האחרונה, כאשר השיב בן גביר לשיחה ו"הרימה", הציג עצמו באוזני חבר הכנסת כשוטר נעראני ואזי איים עליו באומרו שהוא עם אקדח מוכן בדרך אליו וכי הוא הכין 16 קליעים בשביל "לטפל" בו, באשתו ובילדיו. הנאשם הוסיף באוזני ח"כ בן גביר כי – "אתה פגעת בעם שלנו יותר מדי, זהו זמנך נגמר, אני עכשיו בדרך אליך". על מעשים אלו הודה הנאשם והורשע בעבירה של התחזות לאדם אחר במטרה להונות ובעבירה של איומים.
נציג התביעה המשטרתית הנאשם טענה כי הנאשם פגע בשורה ארוכה של ערכים, בהם כמובן שלוות הנפש של המתלוננים, תחושת הביטחון ושלומו של האדם בכלל, ובעיקר השוטר נעראני כמובן, בזכות לפרטיות, ביטחונם ושלוות נפשם של חברי כנסת ושוטרים, לצד פגיעה בסדרי שלטון החוק, ופגיעה בדמוקרטיה מפאת הפגיעה המיוחדת בעובדי ציבור ובנבחרי העם. עוד ציינה התובעת עו"ד רינת יצחקי שפחד ומורא שזורעים בלב נבחרי העם עלולים לעורר חשש שלא יבצעו תפקידם כראוי.
לשיטת התביעה, העובדה שהנאשם הצליח להשיג את הטלפון האישי של חבר הכנסת בן גביר מגלמת חומרה יתרה.
השופט שמאי בקר, בגזר הדין ציין כי חובה עלינו לשמור במיוחד על עובדי ציבור, בוודאי גם על נבחריו. "בוודאי שבימים טרופים אלו, שבהם כל מצורע וזב חוטם מרשה לעצמו לאיים, או חלילה להרים יד – על עובדי הציבור ועל נבחריו", כתב השופט בגזר הדין והוסיף: "אולם הנזק שנגרם בפועל מביצוע העבירה הוא איננו חמור, קל וחומר שעה שלבסוף נודע שכל האיומים – הם לא איומים ''על באמת', אלא שמטרתם להפליל, להשחיר ולסכסך בין השוטר נעראני לבין החוק ולבין אחרים. המעשים של הנאשם הם קשים ורעים, עליהם הוא נותן היום את הדין, אולם הם פחות חמורים, באופן אירוני, מאותם האיומים בהם הודה, הלכה למעשה, ואשר לא שימשו אלא כסות או כלי במלחמתו הפלילית נגד אותו נעראני".
השופט בקר בסיכומו של דבר גזר חצי שנת מאסר ופיצוי לשוטר עבד נעראני בסך של 5,000 שקלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו