"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בג"ץ: תידחה בניית גדר ההפרדה באזור גוש עציון

משרד הביטחון: "אין תקציב לביצוע העבודה ב־2015" • שתי עתירות כנגד הבנייה נמחקו

,עודכן
חקלאי בבתיר. נוף תרבות ייחודי // צילום: אי.פי // חקלאי בבתיר. נוף תרבות ייחודי

בג"ץמחק אתמול שתי עתירות כנגד בניית תוואי גדר ההפרדה באזור הכפר בתיר שבגוש עציון.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

העתירות נמחקו לאחר שמשרד הביטחון הודיע לבג"ץ כי "עקב אי אישור תקציב המדינה וההשלכות על תקציב הביטחון, עדיין אין מקור תקציבי לביצוע התוואי האמור ב־2015".

המדינה שבה וציינה כי קיים צורך ביטחוני בהקמת הגדר בתוואי זה וביקשה "לשמר את התוואי המתוכנן להקמת הגדר עד למועד שבו יוחלט להקימה". בפסק הדין נכתב כי ככל שהכוונה להקים את מקטע גדר הביטחון בתוואי זה תבוא לידי מימוש, יוכלו העותרים לשוב ולעתור.

העתירות, שהוגשו ב־2012 ע"י מועצת הכפר בתיר וארגוני סביבה כמו הרשות לשמירת הטבע והגנים, יצאו כנגד תוואי גדר הביטחון העובר בסמיכות לכפר ולשטחים החקלאיים שמעבדים תושביו, המהווים שטחי "נוף תרבות" ייחודי. טענות הצדדים נסבו בעיקרן על האיזון הראוי שבין ביטחון המדינה והציבור לבין האינטרס הציבורי הטמון בשמירה על נוף תרבות ייחודי. העותרים טענו כי המכשול יסב פגיעה קשה ובלתי הפיכה לאתר. מנגד, גורמי הביטחון טענו כי השלמת תוואי גדר הביטחון במקום הכרחית לסגירת אחת הפרצות האחרונות שנותרו בתוואי גדר הביטחון מפני חדירת מחבלים לתחומי העיר ירושלים, ולא ניתן להשיג תכלית זו בלא קיומה של חומה שאורכה כ־500 מטרים. לאחר דיונים בעתירות, הודיעה המדינה כי החליטה להתקין גדר רשת מחוזקת במקום חומה וכן להנמיך את הגדר לגובה של 3.5 מטרים בלבד.

ועדת המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו החליטה ביוני 2014 להכיר בבתיר כאתר מורשת עולמית. בעקבות כך הוסכם בבג"ץ להביא את המחלוקת לממשלה, אשר קבעה כי החלטתה בעניין התוואי שהתקבלה ב־2006 עודנה שרירה וקיימת. מנהל בית הספר כפר עציון, ירון רוזנטל, אמר: "אנו מברכים את בג"ץ על כך שהציל את נופו של נחל רפאים וביתר הקדומה".

אישום בניסיון העוקץ ב"לאומי קארד"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר