המערכת המשפטית עומדת בעין הסערה בשבועות האחרונים ומאז שהוקמה הממשלה, שורה של רפורמות וחוקים נמצאים על סדר יומה של הרשות המחוקקת. אם לא די ברפורמה שהציג שר המשפטים החדש יריב לוין, מחכה המערכת הפוליטית להחלטתו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, להכרעה בעניינו של מי שאמור לכהן כשר הפנים, שר הבריאות וממלא מקום ראש הממשלה, השר אריה דרעי.
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, עלתה לנאום הערב (חמישי) בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי ואמרה: "למרבה הציניות, הוגי התוכנית מכנים אותה תוכנית 'לתיקון' מערכת המשפט. ואני אומרת – זו תוכנית לריסוק מערכת המשפט. היא מיועדת להנחית מכה אנושה על עצמאותה ואי-תלותה של הרשות השופטת ולהפוך אותה לרשות שותקת".
הנשיאה חיות נגד רפורמת לוין: "שנת ה-75 של ישראל תיזכר כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית של המדינה" // צילום: שמואל בוכריס
"מסקנה זו עולה הן מן הדרך שבה בחר השר להציג את תוכניתו והן מתוכנה וממהותה. לא ניתן להבין אחרת את מסיבת העיתונאים הדרמטית שאותה בחר השר לכנס ימים ספורים בלבד לאחר כניסתו לתפקיד, בה הציג לראשונה את תוכניתו. כפי שציינתי לא אחת – העצמאות ואי-התלות השיפוטית הן נשמת אפו של בית המשפט, ובלעדיהן לא יוכלו שופטי ישראל למלא את תפקידם כמשרתי הציבור וכנאמניו".
"השנה תציין מדינת ישראל 75 שנות עצמאות כמדינה יהודית ודמוקרטית. זהו ציון דרך חשוב בחיי המדינה – אך לצערי, ככל שתוכנית השינויים שהוצגה תתממש, תיזכר שנת ה-75 כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית של המדינה פגיעה אנושה. בימים האחרונים שמענו כולנו כי הנימוק המרכזי להצדקת התוכנית הוא רצון הרוב והכרעת הרוב. אכן, "שלטון הרוב" הוא עיקרון יסוד העומד בבסיס המשטר הדמוקרטי – אך הדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. כל הטוען כי הרוב שבחר את נציגיו לכנסת, נתן להם בכך "צ'ק פתוח" לעשות ככל העולה על רוחם, נושא את שם הדמוקרטיה לשווא".
"מה מבקשת תכנית השינויים של השר לעשות? למעשה, היא מבקשת ליטול מידי השופטים את הכלים המשפטיים המשמשים אותם להגנה על זכויות הפרט ועל שלטון החוק. התכנית מדברת על פסקת התגברות אשר תשלול מבית המשפט את האפשרות לבטל חוקים הפוגעים באופן בלתי מידתי בזכויות אדם חוקתיות, ובהן הזכות לחיים, לקניין, לחופש התנועה ולפרטיות, וכן זכות היסוד לכבוד, וכנגזרת ממנה – הזכות לשוויון, הזכות לחופש ביטוי ועוד".
"פסקת ההתגברות המתוכננת נותנת הכְשר לכנסת, בתמיכת הממשלה, לחוקק באין מפריע חוקים שיפגעו בזכויות אלה. לכן טועה מי שחושב שפסקת ההתגברות "מתגברת" על בית המשפט. לאמיתו של דבר מדובר בהתגברות על זכויות אדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית".
"כלי משפטי נוסף וחשוב שאותו מבקשת התוכנית ליטול מידי השופטים הוא – עילת הסבירות אשר מכוחה פוסל בית המשפט במקרים מתאימים החלטות של רשויות השלטון שנפל בהן פגם מנהלי – למשל, של שרירות, התעלמות משיקולים רלוונטיים או איזון לא נכון בין השיקולים הצריכים לעניין".
"המצדדים בביטול עילת הסבירות טוענים כי מדובר בהחלטות ערכיות ומקצועיות, וכי לצורך בחינת מידת הסבירות של החלטת הרשות אין לשופט כל עדיפות על הגורם השלטוני שקיבל את ההחלטה. זהו בעיניי טיעון מוקשה. אם אין מקום להחלטה ערכית של השופט בעניין סבירות ההחלטה השלטונית, השלב הבא – על פי אותו היגיון – הוא אולי כי אין לשופט כל יתרון מקצועי לקבוע גם מהו "ספק סביר" לצורך זיכוי של נאשם בפלילים".
"אולי ניתן על פי אותו היגיון להוסיף ולטעון כי אין לשופט כל יתרון להחליט אם רופא או מהנדס למשל התרשלו משום שלא פעלו כ"רופא סביר" או "כמהנדס סביר" וגרמו נזק המצדיק פיצוי. למעשה, גם ההחלטה אם צדדים שהתקשרו בחוזה נהגו ב"תום לב ובדרך מקובלת" היא החלטה ערכית, ואולי גם בעניין זה אין לשופט כל עדיפות? מכאן קצרה הדרך עד למחיקת פרקים נרחבים בענפי המשפט הישראלי השונים, הטובלים כולם באמות מידה ערכיות שעל השופט לבחון ולהכריע בהן".
"המצדדים בתוכנית השינויים מנסים לצייר תמונה אחרת כאמתלה למימוש תוכניתם. אך הנתונים מספרים את האמת ומלמדים כי מדובר בטענות שווא וכי השינויים שפורטו בתוכנית לא זו בלבד שאינם נדרשים על מנת לאזן בין הרשויות, מימושם הוא זה שיפר את האיזון העדין ביניהן הפרה חמורה ומסוכנת. להמחשה עד כמה מדובר בטענות שווא, אציין כי מאז חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בחודש מרץ 1992 ועד היום, במשך למעלה משלושים שנה, התערב בית המשפט העליון ב-21 חוקים או סעיפי חוק. מתוך אלפי חוקים שחוקקה הכנסת במהלך פרק הזמן הזה".
"הטענות חסרות היסוד המועלות כנגד השיטה הקיימת לבחירת שופטים, נועדו לכסות על הסיבה האמיתית שבגינה פועלים הוגי תוכנית השינויים, והיא – הרצון להביא לפוליטיזציה מוחלטת של מינוי השופטים בישראל, בדרך של הקמת ועדה לבחירת שופטים אשר בה יהיה לפוליטיקאים רוב אוטומטי. מכך בדיוק הזהיר בגין בשעתו, באומרו כי יש למנוע מצב שבו "הממשלה היא שתמנה למעשה את שופטינו. אזהרה זו הייתה נכונה אז והיא נכונה גם היום".
"נתונים הנוגעים למדינות דמוקרטיות אחרות, כמו ארצות הברית, קנדה וגרמניה, מלמדים כי שיעור פסילת החוקים על ידי בתי המשפט שם עולה לאין שיעור על זה שבישראל. ביטול החלטות של רשויות מנהליות בעילת הסבירות אף הוא אינו חזון נפרץ בפסיקת בתי המשפט שלנו לאורך השנים. סקירה עניינית ולא מוטה של הפסיקה תלמד כי בית המשפט נמנע מלהמיר את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו שלו".
"אך הציפייה כי בית המשפט ייאלם דום גם באותם מקרים חריגים שבהם השלטון מפר את חובותיו כלפי הפרט – היא ציפייה מסוכנת. היא סותרת את מקומו של בית המשפט במערך האיזונים הדמוקרטי, והיא מנוגדת לציווי המקראי המורה לשופטי ישראל "לא תגורו מפני איש" – ובלשון המדרש: "לא תכסו דבריכם מפני פחד איש".
"הבעיה המרכזית הייתה ונותרה בעיית העומס המוטל על בתי המשפט בישראל"
"הטענות חסרות היסוד המועלות כנגד השיטה הקיימת לבחירת שופטים, נועדו לכסות על הסיבה האמיתית שבגינה פועלים הוגי תוכנית השינויים, והיא – הרצון להביא לפוליטיזציה מוחלטת של מינוי השופטים בישראל, בדרך של הקמת ועדה לבחירת שופטים אשר בה יהיה לפוליטיקאים רוב אוטומטי. מכך בדיוק הזהיר בגין בשעתו, באומרו כי יש למנוע מצב שבו "הממשלה היא שתמנה למעשה את שופטינו. אזהרה זו הייתה נכונה אז והיא נכונה גם היום".
"לאורך השנים אף ביצענו שינויים ושיפורים רבים כדי לייעל ולטייב את השירות הניתן על ידינו לציבור, תוך הסתייעות בחידושים טכנולוגיים ובדיגיטציה. כמו כן אנו שוקדים כל העת על הגברת השקיפות במערכת, בין היתר, בקיום שידורים ישירים של דיונים מבית המשפט העליון ושידורים ישירים של שימוע החלטות ופסקי דין משמעותיים בערכאות הדיוניות".
"אך הבעיה המרכזית הייתה ונותרה בעיית העומס הרב המוטל על בתי המשפט בישראל. את הדברים הללו אמרה חיות בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי בישראל בנוכחות בכירי מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט במדינת ישראל כשבראשן עומדות נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. עם זאת שר המשפטים הנכנס יריב לוין ביטל את הגעתו לאירוע".
בהרב-מיארה נגד רפורמת לוין: "שלטון הרוב הוא אכן תנאי הכרחי לקיום דמוקרטיה, אך הוא אינו תנאי מספיק" // צילום: שמואל בוכריס
"השינוי יביא לביטול האיזונים והבלמים בין הרשויות"
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, עלתה לנאום ואמרה בין היתר: "הצעות החוק המקודמות בימים אלה מבוססות על המוסכמה לפיה שלטון הרוב הוא עקרון היסוד בדמוקרטיה. שלטון הרוב הוא אכן תנאי הכרחי לקיום דמוקרטיה, אך הוא אינו תנאי מספיק. הפרדת רשויות, שמירה על זכויות הפרט ומניעת הפעלת כוח שרירותי כלפי המיעוט, הם ערכי יסוד. בלעדיהם לא תתקיים דמוקרטיה מלאה. כוח שלטוני בלתי מבוקר מאפשר פגיעה בזכויות אדם ובזכויות מיעוט".
לדברי היועצת המשפטית לממשלה "מכלול החקיקה המוצע, אם יתקבע בנוסחו הנוכחי, יוביל למערכת איזונים ובלמים חסרת שיווי משקל. עקרון שלטון הרוב ידחוק לפינה את יתר הערכים הדמוקרטיים".
"הצעות החוק המקודמות בימים אלה מבוססות על המוסכמה לפיה שלטון הרוב הוא עקרון היסוד בדמוקרטיה. שלטון הרוב הוא אכן תנאי הכרחי לקיום דמוקרטיה, אך הוא אינו תנאי מספיק. הפרדת רשויות, שמירה על זכויות הפרט ומניעת הפעלת כוח שרירותי כלפי המיעוט, הם ערכי יסוד. בלעדיהם לא תתקיים דמוקרטיה מלאה. כוח שלטוני בלתי מבוקר מאפשר פגיעה בזכויות אדם ובזכויות מיעוט".
באשר ליוזמות השונות שעל הפרק, המתייחסות למעמד חוות הדעת של הייעוץ המשפטי הציבורי וייצוג המדינה בבתי המשפט אמרה היועצת כי "הציפייה מהייעוץ המשפטי תהא לפעול כזרועו הארוכה של השר. מדובר בשינוי הצופן הגנטי של המערכת המשפטית-ציבורית. במקום תפיסה ממלכתית של נאמנות לציבור תבוא נאמנות אישית לדרג הממנה. הנוסח של התיקון המוצע שפורסם אמש בעניין מעמד חוות הדעת של הייעוץ המשפטי הציבורי וייצוג המדינה בערכאות, לא מותיר מקום לספק. הממשלה תוכל לפעול ללא מחויבות לייעוץ משפטי".
היועצת המשפטית לממשלה התייחסה לאופן שבו מקודמת החקיקה והבהירה כי: "מערך הייעוץ המשפטי לממשלה לא היה שותף לתהליך גיבוש הצעות החוק טרם ההודעה עליהן בתקשורת. קיבלנו לידנו אך לאחרונה נוסח של חלק מהצעות החקיקה המתוכננות. בהתאם להנחיית שר המשפטים, נקיים עבודת מטה סדורה לבחינת ההצעות".
"עיצוב מחדש של "כללי המשחק" המשטריים הוא לטווח הארוך. עליו להיות שקול, זהיר, צופה פני עתיד. הסדרים חוקתיים נכון לגבש בתהליך סדור, ובטח לא בבהילות. דמותה של הדמוקרטיה הישראלית אינה רק דאגה של ממשלה זו או אחרת או של ציבור מסוים. ממשלות מתחלפות והרוב הקואליציוני של היום, עשוי להיות המיעוט של מחר. אף אדם אינו יודע מה צופן העתיד. כל אחד מאתנו עשוי להיזקק להגנת החוק".
"נגיש לשר המשפטים, בהקדם, עמדה מקצועית, ביחס לאותן הצעות שהועברו אלינו. יש לקוות שעמדה זו תילקח בחשבון ותסייע לממשלה לקבל החלטות טובות. בהתאם להנחיית שר המשפטים, נקיים עבודת מטה סדורה לבחינת ההצעות. כמשפטני השירות הציבורי מוטלת עלינו החובה להביע עמדה מקצועית ברורה".
באירוע קיימו דיונים בשלל הרצאות ופאנלים דמויות מפתח בעולם המשפט הישראלי, בהם השופטים לשעבר סלים ג'ובראן, ניל הנדל, השופט חנן מלצר. כמו גם שופטי בית המשפט המכהנים השופט יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, עוזי פוגלמן. ד"ר אביעד בקשי, פרופ' ברק מדינה, עו"ד איל ינון (שהיה היועץ המשפטי של הכנסת), פרופ' סוזי נבות, ד"ר שוקי שגב, עורכי דין ואנשי אקדמיה. האירוע יתקיים למשך שלושה ימים.
מי שקולו לא נשמע עד כה בנושאים החוקתיים והמשפטיים שעל סדר היום הוא פרקליט המדינה עמית איסמן שצפוי לנאום בפני באי הכנס ביום שבת בבוקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו