"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השופט: "ההורים איבדו את הבת בשל רוצח בן עוולה"

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של נהג המונית חוסיין ח'ליפה רוצח שלי דדון • למרות זאת, הופחת הקנס הכספי של הרוצח פי שניים

,עודכן
בית המשפט העליון דחה את עתירת רוצח שלי דדון // צילום (ארכיון): מישל דוט קום

בית המשפט העליון דחה היום (חמישי), פה אחד, את ערעורו של נהג המונית חוסיין ח'ליפה על הרשעתו ברצח של הצעירה שלי דדון ז"ל.

בית המשפט המחוזי בנצרת הכריע בשנה שעברהאת דינו של חוסיין ח'ליפה, שהואשם ברצח בכוונה תחילה של דדון.

דדון, בת 20 בעת הירצחה, יצאה בבוקר של האחד במאי 2014 מביתה בעפולה על מנת להגיע לראיון עבודה באזור התעשייה שנמצא במגדל העמק. במהלך נסיעתה במונית בה נהג הנאשם הוא סטה מנתיב הנסיעה והגיע לחניון נטוש.

שלי דדון
שלי דדון

שלי דדון ז"ל

לאחר שעצר את המונית תקף את המנוחה באכזריות ודקר אותה בכל חלקי גופה באמצעות סכין חדה וארוכה. המנוחה נאבקה בנאשם אך הוא התגבר עליה והמשיך לדקור אותה בסכין 17 דקירות והותירה בזירת רצח כשהיא מדממת למוות.

הנאשם עזב את זירת הרצח במונית, לא לפני שנטל את הטלפון הסלולרי ואת תיקה ובנתיב בריחתו השליך את חפציה.

הנאשם הורשע בעקבות ממצאי די-אנ-אי שלו שנתגלו בזירת הרצח, בין היתר מדובר בדגימה שנגלתה בציפורן מלאכותית של המנוחה שנתלשה תוך כדי מאבק בנאשם.

כמו כן, נמצאו ממצאי די-אנ-אי של המנוחה במונית בה נהג הנאשם. הרשעתו של הנאשם מבוססת גם על הודאות שמסר הן לחוקרי השב"כ והן לחוקרי המשטרה.

פסק הדין נכתב על ידי השופט אורי שהם שלקביעותיו הצטרפו השופטים יורם דנציגר וענת ברון. השופט שהם חתם את פסק הדין במילים: "אין ניחומים להורי המנוחה ולבני משפחתה של אובדן הבת היקרה בידי רוצח בן עוולה, ואולי ניתן להתנחם במעט, בכך שהרוצח המתועב נתן את הדין על מעשיו הנפשעים ובא על עונשו".

ערעורו של הנאשם ביחס לפיצויים התקבל. בעוד שבית המשפט המחוזי בנצרת חייב את הנאשם לפצות את כל אחד מההורים בסכום של 258 אלף שקל החליט העליון שסכום זה יחולק שווה בשווה בין ההורים.

עו״ד אמיר בר דיין, המייצג את משפחת דדון מעפולה, אמר: ״מהרגע הראשון סמכנו על המשטרה ועל הפרקליטות בצפון וידענו כי הנאשם שבידי המשטרה הוא הרוצח של שלי. המשפחה סומכת על בית המשפט ועל רשויות החוק״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר