שופטי בג"ץ על מינוי מזוז: "היועמ"שית לא הציגה את האלטרנטיבות בפני הממשלה"
בעקבות חשיפת "ישראל היום" בג"ץ דן בעתירה של ארגון לביא באשר למינוי הקבוע • השופט סולברג תקף: "כל ההצעה היתה בין האונה הימנית והאונה השמאלית של היועצת המשפטית לממשלה?".
Your browser doesn’t support HTML5 audio
לאחר הסערה שעוררה חשיפת "ישראל היום"לגבי עתירת הארגון לביא על מינויו הקבוע של מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים בזמן ממשלת המעבר, היום (רביעי) התקיים הדיון בנוגע למינוי והוא אף הועבר בשידור ישיר. שופטי בג"ץ תקפו את היועמשי"ת: "מינוי בתקופת בחירות הוא בעייתי, כל ההחלטה הייתה שלך בלבד?".
היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה שלחה את מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, ענר הלמן, לייצג אותה בדיון זה. הצעד שמור למקרים מיוחדים, מה שמוכיח כי מדובר כאן בנושא שמדיר שינה מעיניה. בדיון הקודם ייצג אותה פרקליט אחר מהמחלקה בשם אבי מיליקובסקי.
השופט סולברג בפתח הדיון: "לא השופט מזוז הוא הנושא, על מעלותיו וסגולותיו אלא העניין העקרוני של מינויים בתקופת בחירות".
השופט סולברג פנה אל נציגת היועמ"שית ושאל: "בדיון הקודם הצענו הצעה חליפית (לעמדת היועמ"שית), האם זו הובאה בכלל לדעת הממשלה?", עו"ד הלמן ענה: "נכון לעכשיו יש החלטת ממשלה". השופט סולברג: "אני שואל עובדתית", עו"ד מיליקובסקי: "נמסר לנו מיועמ"ש משרד רה"מ שזה הובא לידיעתו של ראש הממשלה". סולברג: "ולא לשרים". עו"ד הלמן: "הוא השר המוביל". השופט סולברג: "אז כל ההצעה היתה בין האונה הימנית והאונה השמאלית של היועצת המשפטית לממשלה?".
השופטים מתרעמים על כך שהצעת בג"ץ למינוי מזוז ליו"ר הוועדה עבור מינוי רמטכ"ל בלבד לא הובאה לידיעת הממשלה.
השופטת וילנר: "אדוני לא מסביר, מה כל כך מיוחד במקרה הזה (של מינוי מזוז) שצריך לחרוג מהנוהל?", השופטת רות רונן: "חסרה לממשלה הבחינה של האלטרנטיבה של מינוי קצר, כדי לקבל החלטה מושכלת הממשלה צריכה לדעת את האפשרויות כדי להפעיל שיקול דעת. חסר חומר לממשלה. "דווקא משום שהוועדה כל כך חשובה מוטב שהממשלה הנוכחית לא תכפה על הממשלה הבאה את המינוי".
עו"ד הלמן: "גבירתי הדברים לא כל כך פשוטים".
השופטת וילנר: "גם לפי מראית פני הדברים יש להימנע ממינוי. זו פסיקה מפורשת".
היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, כתבה לשופטים כי מינוי זמני של מזוז משמעותו "פגיעה במדיניות הרוחבית של הממשלה, ופתח לכרסום במעמדם העצמאי והחשוב במיוחד של חברי הוועדה כשומרי סף.
"בשל היותה של הוועדה שומרת סף מובהקת, קבעה ממשלת ישראל בשנת 2018, כלל מהותי לפיו חברי הוועדה יכהנו בכהונה קשיחה, חד פעמית ובת 8 שנים. בכך, ביקשה ממשלת ישראל לנתק כל זיקה בין חברי הוועדה לבין הדרג הפוליטי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו