תושב ר"ג הורשע באונס שתי נשים שהיו תחת השפעת סמים ואלכוהול
בנימין ופניש הורשע בשתי עבירות אונס בהזדמנויות שונות - בשעה שהמתלוננות היו בהכרה מעורפלת • שיטת הפעולה שלו הייתה דומה: הן הוזמנו להגיע לביתו לפני יציאה למסיבה, הוא סיפק להן אלכוהול וסמים וכשהיו במצב המונע הסכמה - אנס אותן • כשהתעוררו, לא זכרו את שאירע
Your browser doesn’t support HTML5 audio
הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בת"א הרשיע היום (חמישי) את בנימין ופניש (59) מרמת גן, בשתי עבירות אונס תוך ניצול המתלוננות בהיותן במצב המונע התנגדות.
מכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז ת"א עולה כי ופניש הכיר בהזדמנויות שונות את המתלוננות בנסיבות חברתיות. מול השתיים פעל באופן דומה בשני אירועים נפרדים. הן קיבלו את הזמנתו להגיע לביתו טרם יציאתם למסיבה. הוא אירח את המתלוננות וסיפק להן אלכוהול וסמים. זמן קצר לאחר מכן, הרגישו השתיים חולשה וערפול חושים. בהיותן במצב המונע הסכמה, ופניש אנס אותן. ביום שלמחרת התעוררו המתלוננות כאשר גופן כואב והן כלל לא זוכרות את שאירע.
בכתב האישום לא ייחסה הפרקליטות לנאשם, את גרימת המצב המונע התנגדות, אלא רק את ניצולו למטרת קיום יחסי מין. במסגרת הדיון בתיק היה על בית המשפט להכריע בשתי נקודות מהותיות. הראשונה היא האם הנשים היו במצב שלא מאפשר להן להתנגד. הנקודה השנייה היא האם הנאשם היה מודע לכך.
בהכרעת הדין שנכתבה על ידי כב' השופטת חיימוביץ צוין שלמרות שהנאשם זכר כל פרט ופרט מביקור המתלוננות, הוא לא הצליח להסביר כיצד שיחה סתמית ללא אוריינטציה מינית עברה ליחסי מין. עוד נקבע שבשלב מסוים במהלך הערב זיכרונן של המתלוננות נקטע (אחת המתלוננות נזכרה רק בשברי אירועים) והן התעוררו כעבור מספר שעות עם כאבים באברי המין. כאשר המתלוננות שאלו את הנאשם האם הם קיימו יחסי מין, הוא סיפר להן כמה הן נהנו.
"כל אלה מאפיינים מיוחדים", קבע בית המשפט, "המלמדים על טביעת אצבע או חתימת יד. גם אם אין בין הסיפורים זהות מוחלטת, הם כמעט זהים זה לזה".
בית המשפט הביע אמון מלא בעדויות המתלוננות, תוך שהוא קובע כי כל אדם סביר היה מבחין כי המתלוננות במצב של ערפול החושים, שבא לידי ביטוי מובהק ברמה הפיזית.
ביחס להתנהגות המתלוננות לאחר האירוע ולפרק הזמן שלקח למתלוננות להגיע למשטרה נקבע כי: "אין לבחון את התנהגותה של נפגעת עבירת מין במשקפי האדם הסביר. כאן קיים מרכיב נוסף במשוואה והוא העדר זיכרון של המתלוננת את השעות האבודות מול דבריו של הנאשם שהיא שיתפה פעולה ונהנתה. המתלוננת הסבירה, כי תהתה שמא שיתפה פעולה והיא אינה זוכרת.... מצב נפשי זה של חוסר וודאות מוסיף נופך של היגיון להתנהגותה גם במשקפי האדם הסביר... אין אנו עוסקים באונס ברוטאלי ברחוב חשוך, אותו חווה הקורבן בזמן אמת וזוכר אותו, אלא בהעדר זיכרון ...".
כתב האישום כלל אירוע נוסף, שלישי במספר, שייחס לנאשם מעשה אינוס דומה - אך המתלוננת לא
הגיעה להעיד. לכן בפרקליטות חזרו בהם ממנו וופניש זוכה ממנו. בית המשפט גם זיכה אותו מעבירה של שיבוש מהלכי חקירה.