בית המשפט העליון קבע: אין פגם חוקתי בשלילת אזרחות למי שהורשע בטרור

שופטי בית המשפט העליון קבעו היום (חמישי) כי לא נפל פגם חוקתי בהסדר המאפשר לשלול את אזרחותו של מי שביצע מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, כמו מעשה טרור. השופטים כתבו כי ניתן לעשות זאת גם אם בפועל אדם יוותר ללא אזרחות כשלהי. השופטים קבעו כי במצב כזה יש להותיר אותו במעמד של "תושבות קבע".

"חוק האזרחות קובע כי בית משפט לעניינים מנהליים רשאי, לבקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם "אותו אדם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל", נכתב בהחלטה.

על פי החוק, תושב קבע, שזהו לפי השופטים מעמדו של מחבל שתשלל אזרחותו, זכאי לזכויות סוציאליות מלאות. זכות המוקנית לאזרח, אך נשללת מתושב קבע היא הזכות להצביע בבחירות לכנסת. תושבי מזרח ירושלים הם ברובם בעלי מעמד של תושבי קבע אשר אינם מצביעים לכנסת אך רשאים להצביע בבחירות לעירייה.

השופטים כתבו כי שלילת האזרחית היא בעיקר הצהרתית-סימבולית, ללא משמעות סוציאלית. השופט יצחק עמית כתב כי"התכלית ההצהרתית היא התכלית העיקרית העומדת בבסיס ההסדר של שלילת אזרחות". וכן כי "המשמעות של רישיון זה היא שהאדם שאזרחותו בוטלה יוסיף להחזיק בזכות לשהות ולהתגורר בישראל; לנוע ברחבי המדינה; לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד; וכן יהיה זכאי לזכויות סוציאליות. כלומר, הזכויות
העיקריות שיישללו ממנו הן, בעיקרן, הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת; הזכות להחזיק דרכון ישראל (להבדיל מתעודת מעבר)".

שר הפנים לשעבר, אריה דרעי, הגיש בקשות לביטול אזרחותם הישראלית של שני מחבלים שהורשעו ונדונו לעונשי מאסר ממושכים: מחמד מפארג'ה, שהטמין בשנת 2012 מטען נפץ באוטובוס בתל אביב וגרם לפציעתם של 24 בני אדם. השני - עלאא זיוד, שביצע בשנת 2015 פיגוע דריסה ודקירה בצומת גן שמואל וגרם לפציעתם של ארבעה בני אדם. הבקשה הראשונה נדחתה ודרעי הגיש ערעור. הבקשה השניה התקבלה והמחבל הגיש ערעור.

השופטים קבעו כי ביטול אזרחות היא פעולה המעוררת קשיים חוקתיים, אך קבעו כי פועלת למען תכלית ראויה "הצגת מסר הצהרתי ברור וחד-משמעי של התנערות המדינה ממי שהפר את חובת האמונים הבסיסית ביותר שלו כלפיה".

עם זאת, השופטים ביטלו את החלטות בתי המשפט המנהליים כך שלמעשה אזרחות המחבלים לא תישלל. השופטים כתבו כי "הדיון התמקד בראיות שכלל אינן רלוונטיות לתכלית שנמצאה כראויה וכי לנוכח פגמים אלה יש לדחות את הבקשות". השופט סולברג הוסיף כי "במקרה זה יש אמנם לבטל את פסקי הדין של בתי המשפט המנהליים מן הטעמים שצוינו", אך הדגיש כי לשרת הפנים "נתונה הסמכות ואף החובה לשקול להגיש מחדש את הבקשות לביטול אזרחותם של זיוד ומפארג'ה לערכאה המתאימה שהיא בית המשפט הפלילי".

שרת הפנים, איילת שקד בתגובה להחלטה של בית המשפט העליון על שלילת אזרחות למחבלים: "בית המשפט העליון אישר את המובן מאליו - מי שפועל במכוון כדי לפגוע במדינת ישראל, איננו יכול להיות חלק מקהילת אזרחיה. עם זאת, לצערי בית המשפט העליון אימץ פרשנות המנוגדת ללשון החוק וחייב להעניק למחבלים מעמד קבע אחר בישראל".

בחודש מאי האחרוןנחשף ב"ישראל היום"כי שרת הפנים איילת שקד נסוגה מחוק שלילת אזרחות למחבלים כיוון שלדבריה "התברר שלא יעמוד במבחן בג"ץ".