"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

לאחר שערעורו נדחה: הרוצח שמעון קופר דורש דיון נוסף בעליון

עורכי דינו של הרוצח עתרו לבית המשפט העליון בדרישה לקיים דיון על דחיית ערעורו בחודש מאי • קופר, כזכור, הורשע ברצח שתיים מנשותיו - אורית קופר וג'ני מור חיים

,עודכן
0השמעה
שמעון קופר בבית משפט השלום בשנת 2017, צילום: נעם ריבקין פנטון

עתירה חדשה הוגשה היום (שני) לבית המשפט העליון בדרישה לקיום דיון נוסף לשמעון קופר שהורשע ברצח שתים מנשותיו בהרכב מורחב.

בחודש מאי האחרון דחה בית המשפט העליון את ערעורו של קופרעל הרשעתו ברצח שתי נשותיו - אורית קופר ז"ל וג'ני מור-חיים ז"ל.

העתירה הוגשה על ידי "עמותת משפט חוזר חזקת החפות - ישראל" ובאמצעות עו"ד משה פרידל ומשה יוסוב. מדובר בעמותה שמספקת שירות ללא תמורה למי שטוענים כי הורשעו הרשעת שווא או עונש לא מידתי, כולל בקשות למשפט חוזר וחנינה.

נזכיר כי במאי 2022 דחה בית משפט העליון ערעור קודם שהוגש על ידי קופר ברוב דעות של השופטים יצחק עמית וג'ורג' קרא. השופט, יוסף אלרון, שנמצא בדעת מיעוט, סבר שיש לזכות את קופר מחמת הספק.

בעתירה הנוכחית נכתב כי פסק הדין בעניינו של קופל אינו מציב הוכחה של מעל לספק סביר לביצוע המעשים, דבר המהווה עקרון על בדיני המשפט הפלילי, ומהווה בכך תקדים שיכול להשפיע על נאשמים נוספים שגם הרשעתם לא בהכרח תעמוד בהוכחה של מעל לספק סביר.

משה פרידל,צילום: ראובן בן חיים
עו"ד משה יוסוב,צילום: ללא

"במסגרת פסק הדין נפרצו גדרות ההלכה המהוות אבני יסוד במשפט הפלילי ובדיני הראיות, באופן אשר מאפשר, בעתיד, הרשעת נאשמים על בסיס תשתית ראייתית חסרה ודלה ביותר, כזו אשר אינה עומדת בקריטריונים אשר נקבעו על ידי מערכת המשפט בארץ, לאורך כל שנותיה"", נכתב בעתירה.

עוד נטען כי ההלכות שנקבעו בדחיית ערעורו של קופל עומדות בחלקן בסתירה להלכות קודמות של בית המשפט בעליון.

חמור מזה, בעתירה אף נטען כי בית המשפט הושפע מאופיו של קופר והביא להרשעתו בכל מחיר. "מפסק הדין עולה כי הותרת הרשעתו של העותר על כנה נעשתה בעיקרה בעקבות חוות הדעת השלילית של בית המשפט הנכבד בעניין אופיו ואישיותו של העותר, כאשר לאחר גיבושה של חוות הדעת האמורה, אילץ בית המשפט הנכבד את הראיות, ואת דיני הראיות, על מנת להתאימם למצב בו תוותר הרשעת העותר על כנה בכל מחיר, ולמרות שהראיות בענייני לא הגיעו לרף ההוכחה הנדרש על פי דין".

מעורכי דינו של קופר נמסר בתגובה: "שמעון קופר הוא לא כל העניין. ההשלכות המשפטיות וההלכות שנקבעו בעניינו לא עולות בקנה אחד עם הדרישה להרשעה מעבר לספק סביר כפי שהדין מחייב במשפט הפלילי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר