העליון דחה את ערעורו של שמעון קופר על הרשעתו ברצח שתיים מנשותיו

בית המשפט העליון דחה היום (חמישי), ברוב דעות, את ערעורו של שמעון קופר על הרשעתו ברצח שתיים מנשותיו, אורית קופר ז"ל וג'ני מור-חיים ז"ל. השופט יוסף אלרון, אשר כתב את חוות הדעת העיקרית, קבע כי יש להותיר על כנה את הרשעת המערער ברציחת אשתו השלישית ג'ני ז"ל בשנת 2009, וסבר, בדעת מיעוט, כי יש לזכות את קופר מחמת הספק מההרשעה בגין רציחתה של אשתו הראשונה, אורית ז"ל, בשנת 1994. השופטים יצחק עמית וג'ורג' קרא הצטרפו למסקנתו של השופט אלרון בכל הנוגע לרציחתה של ג'ני ז"ל וקבעו בדעת רוב כי יש להותיר על כנה אף את הרשעת המערער ברצח אורית ז"ל.

השופטים קבעו פה אחד כי הרשעת קופר בעבירת הרצח בעניינה של ג'ני מוצדקת, וכי היא נתמכת בראיות מוצקות ובמערך נסיבתי מבוסס, באופן שאינו מגלה עילה להתערבות בקביעות בית המשפט המחוזי.

הוסבר כי הוכח מנגנון ההמתה של ג'ני באמצעות הזרקת חומר סקולין, אותו קופר קיבל מבת זוגו מריה, אשר העידה על נטילת אמפולות סקולין ללא רשות מבית החולים בו הועסקה כרופאה מרדימה. בנוסף, הרשעת קופר נסמכה על עדויות מפלילות נוספות, ובכללן עדות בנו.

השופט אלרון ציין גם ממצאים במערכת היחסים הזוגית בינו לבין מריה, ראיות על אודות היערכותו הכלכלית על מנת להבטיח כי יירש את הבית בקיבוץ אייל, סיפוריו החלופיים למותה של ג'ני, "בּיום" זירת ההתאבדות במהלך זה פיזר כדורים וחפיסות ריקות סביב גופתה של ג'ני ודיווח למד"א ולמשטרה על כך שנטלה את הכדורים, התנהגותו לאחר מותה של ג'ני, מעברה של מריה להתגורר עמו בבית בקיבוץ מיד לאחר השבעה, דבריו של קופר למדובב והתנהלותו במהלך חקירותיו הרבות ושקריו, לדברי השופט אלרון, במסגרתן עדותו בבית המשפט המחוזי.

בדעת המיעוט סבר השופט אלרון כי הרשעת קופר ברציחתה של אורית נסמכה על ראיות נסיבתיות, דלות ובלתי מספקות. בכלל זה – תיק החקירה והעדויות בּוער, גיבוש המערך הראייתי לא נעשה בזמן אמת, העדויות בפרשה נמסרו ממרחק של כעשרים שנה, לא נמצאו ממצאים פורנזיים בנתיחה שלאחר המוות, דרך ההמתה נותרה בלתי פתורה, דו"ח הנתיחה ה"מפוברק" לכאורה עליו הסתמך בית המשפט המחוזי, כלל לא הוצג במשפט, קיומו מוטל בספק, וגם אם היה קיים דו"ח שכזה נסיבות היעלמותו אינן ברורות וסיבת המוות אינה ידועה עד היום.

עוד ציין השופט אלרון, כי הוריה של אורית הביעו אף הם בפני בית המשפט את אמונתם כי המערער לא רצח את בתם. השופט אלרון הדגיש כי אמנם מקנן חשש בדבר מעורבותו האפשרית של קופר במותה של אורית, ואולם אין די בחשדות, בהשערות ובסברות כדי לבסס מסקנה של אשמה בעבירת הרצח של אורית מעבר לספק סביר כנדרש במשפט הפלילי.