"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פרשיית המסרונים: דרושה חקירה פלילית
"המתווה" עליו דיברו השופטת והחוקר בתיק בזק מעלה תמונה קשה של תיאום עמדות • החקירה זוהמה, וכעת נדרשת בדיקה מעמיקה ביותר וניקיון יסודי • פרשנות
צילום: צילום מסך // המסרונים בין השופטת לחוקר

פרשיית המסרונים: דרושה חקירה פלילית

"המתווה" עליו דיברו השופטת והחוקר בתיק בזק מעלה תמונה קשה של תיאום עמדות • החקירה זוהמה, וכעת נדרשת בדיקה מעמיקה ביותר וניקיון יסודי • פרשנות

עקיבא ביגמן
, עודכן

במסרוניםשנחשפו שלשום בחדשות 10רומזת השופטת רונית פוזננסקי־כץ על קיומו של "מתווה" שעליו היא "חשבה" עם חוקר רשות המסים ערן שחם־שביט. בניגוד לניסיונות לגמד את משמעותן של ההתכתבויות, הן מלמדות על תיאום בין השופטת פוזננסקי־כץ ועו"ד שחם־שביט, תיאום שהוא פסול ואולי אף פלילי. על כן השאלה הקריטית הדורשת תשובה היא באיזו רמת תיאום מדובר, ואילו מההחלטות בתיק הוא מקיף?

גם אם נקבל את הגרסה שהופצה אתמול עםתמליל ההתכתבות המלא, שלפיה ה"מתווה" המדובר נגע רק למעצרים הנוכחיים ולא להחלטות אחרות בתיק, התמונה המתקבלת מטרידה ביותר. מחלופת המסרונים עולה כי ה"מתווה" המדובר סוכם בין החוקר לשופטת מבלי שעורבה המשטרה. באחת ההודעות כותב שחם־שביט ביחס ל"מתווה" כך: "זה עלה לי בדם. כמעט הרביצו לי או עצרו אותי בלהב".

השופטת רונית פוזננסקי-כץ // צילום: יהושע יוסף

כלומר, שחם־שביט ופוזננסקי־כץ תיאמו ביניהם עמדות בנוגע למעצר החשודים. רק לאחר שהיו מתואמים נפגש שחם־שביט עם החוקרים וניסה לשכנע אותם לתמוך בצעדים, דבר שהתברר כמאתגר ביותר. תיאום זה - גם אם הוא נוגע רק למעצרים - מלמד כי השופטת והחוקר מנהלים ערוץ תקשורת לא רשמי ולא ממוסמך, שבו הם מתאמים עמדות בנוגע לתיק.

הדבר מעלה שאלות קשות על אודות ניהול התיק כולו. עו"ד שחם־שביט והשופטת פוזננסקי־כץ מלווים את חקירת תיק 4000 מתחילתה, והשניים היו שותפים לשורת החלטות קריטיות בתיק, להלן רשימה חלקית:

ב־12 ביולי -מעצר שלמה פילבר.

ב־16 ביולי -מעצר בית של שאול אלוביץ, בנו אור ומנכ"לית בזק סטלה הנדלר.

ב־21 ביולי -שוחררו אלוביץ' והנדלר מהמעצר. אלוביץ הורחק מהחברה ל־60 יום ועל הנדלר הוטלו תנאים מגבילים.

ב־26 ביולי -פילבר שוחרר למעצר בית, והורחק ממשרד התקשורת.

ב־26 בספטמבר -פילבר הורחק מהמשרד לחודש נוסף.

עו"ד ערן שחם-שביט // צילום: גדעון מרקוביץ'

מדובר בשורה של ההחלטות שהשפיעו דרמטית על פרנסתם, חירותם ושמם הטוב של החשודים. וחשוב יותר: חלקן כנראה נועדו להפעיל את מסכת הלחצים שבסופו של דבר הובילה את שלמה פילבר לחתום על הסכם עד מדינה ולהפליל גם אחרים. מכל ההחלטות הללו, מה התקבל תוך תיאום בין השופטת לחוקר רשות המסים? אילו דיונים, מעצרים ותנאי שחרור היו הצגה? מה מכל מסכת התיאומים הזו היה מכוון להפעלת לחצים על שלמה פילבר?

יש רק דרך אחת לגלות: חקירה פלילית נמרצת, שבמסגרתה יבדקו לעומק התכתבויות, פגישות ושיחות טלפוניות בין החוקר שחם־שביט לשופטת פוזננסקי־כץ מתחילת החקירה ועד היום. תיק 4000 זוהם מן השורש, ואין מנוס מניקיון יסודי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...