"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השערוריה החדשה במערכת המשפט

ביהמ"ש בביקורת חסרת תקדים על הפרקליטות: חוקרת שינתה דעתה לאחר שיחה עם התובעת, חשש שלא מדובר באירוע נקודתי • השופט: להקים ועדת חקירה

,עודכן
בית המשפט המחוזי בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה // צילום: יונתן זינדל/פלאש90

בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה בשבוע שעבר נאשם בעבירות מין בשתי ילדות לאחר שקבע כי חוקרת ילדים שינתה את דעתה לאחר שיחה עם התובעת. השופט דרש לשלוח העתק מהכרעת הדין לפרקליט המדינה, היועמ"ש ונציב תלונות הציבור על הפרקליטות, והעלה חשש כי מדוברבתופעה רחבה יותר.

בהכרעת הדין החליט סגן הנשיא השופט משה דרורי לזכות את הנאשם בשל חוסר ראיות ומחמת הספק. כמו כן, מתח השופטביקורת חריפה ביותר על הפרקליטותודרש לשלוח העתק של הכרעת הדין לפרקליט מחוז ירושלים, פרקליט המדינה, היועמ"ש, נציב תלונות הציבור על הפרקליטות, שרת המשפטים ושר הרווחה, כדי לבחון את התנהלותה.

הנאשם זוכה

סנגורו של החשוד, עו"ד אריאל עטרי, הוכיח במהלך המשפט כי חוקרת הילדים שחקרה את הילדות קבעה לאחר החקירה כי עדות הילדות אינה אמינה, אבל שינתה את דעתה לאחר שהתובעת בתיק מטעם הפרקליטות שוחחה עימה. אם לא די בכך, הפרקליטות סירבה למסור לבית המשפט את תוכן השיחה. השופט התייחס לסירוב לחשוף את תוכן השיחה, וציין בהכרעת הדין כי המידע החשוב הזה לא נמסר לסנגור ולבית המשפט לאורך שנים. לדברי השופט, הפרקליטות היתה חייבת להעבירו לאחר שהתגלה שהוא חסר. השופט דרורי גם עמד על הקשר בין התובעת לבין חוקרת הילדים, קשר שהביא בסופו של דבר לשינוי החלטת חוקרת הילדים - מעדות לא אמינה לעדות אמינה. השופט הוסיף כי הוא חושש שלא מדובר באירוע נקודתי אלא בתופעה רחבה יותר והורה להעביר עותק מהכרעת הדין לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. כמו כן, קרא השופט לשרי המשפטים והרווחה להקים ועדה ציבורית כדי לבחון את כל סוגיית חקירות הילדים לאור התנהלות הפרקליטות שהתגלתה בתיק.

בנוסף, הצליח עו"ד עטרי להוכיח שהתקיים תיאום גרסאות בין משפחות הילדות וצד שלישי שהיה מסוכסך עם הנאשם.

עו"ד אריאל עטרי // צילום: יואב ארי דודקביץ'

עו"ד עטרי מסר בתגובה: "כיום, המשפט הישראלי מאפשר הרשעת חפים מפשע על פי עדויות קטינים שלא העידו בבית המשפט, מבלי שלנאשם תהיה יכולת אמיתית להתגונן ולחקור אותם. השופט דרורי זיכה את הנאשם מהעבירות החמורות שיוחסו לו תוך קריאה לבחינה מחדש של השיטה ופותח בכך פתח לזיכוי חפים מפשע נוספים".

מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר בתגובה: "הפרקליטות תלמד את הכרעת הדין ותשקול צעדיה בהתאם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר